שיר בין ערביים
=============
ביצוע: שלמה יידוב
מילים: יהונתן גפן
לחן: שלמה יידוב
הוא יושב על שפת הנחל בין ערביים
הוא מקשיב לקול שירי המים הזכים
הוא שומע איך פרחים צומחים
והטל יורד לו
וקופא על לחייו כמו פנינים
מבדידות האנשים הופכים קשים
מעטים יוצאים ממנה נשכרים
יש הפוחד מהדממה
יש המגלה בה נשמה
הוא מביט אל תוך השמש למעלה
והאור נשאר בתוך עיניו העצומות
והרוח מפזרת סודותיה
הוא נושם עמוק את בושם השדות
מבדידות האנשים הופכים קשים
מעטים יוצאים ממנה נשכרים
יש הפוחד מהדממה
יש המגלה בה נשמה
================================
כל אחד מאיתנו מרגיש לפעמים את הלבד הזה...
הוא עמוק, הוא כואב, הוא מטריד.
השיר הזה מספר על ההבדל שבין האדם הממוצע ליחידי הסגולה.
אותם אנשים בעלי עומק רגשי, יכולת התבוננות פנימה, אותם אלו שגם הכאב הזה עבורם הוא שיעור.
אלו האנשים שיהפכו את הבדידות למקור השראה, למקור לימוד, מקור לגדילה.
לפני 20 שנים. 30 באוקטובר 2004 בשעה 23:36
