וניל עם פיצפוצית

ישנה אסכולה שמאמינה שגן עדן וגיהנום אינם מקומות שאליהם הולכים לאחר המוות, אלא זה מה שאנחנו יוצרים לעצמנו במהלך חיינו על פני האדמה.

אני תומכת באסכולה הזו ואתמול בערב הייתי בגן עדן, מלווה במלאכים.
מרכבת אש אספה אותי מביתי, מוסיקה שמימית התנגנה לה ברקע, וחיוך של מלאך התבונן בפני.
את הדלת פתחה מלאכית קסומה ונרות הפיצו אור זהוב שרק הדגיש את יופי ההילה שלה.

מזונות האלים ונקטר הוגשו בפני, וחיוכי המלאכים עטפו אותי בחום ואהבה.

המוסיקה השמימית נהייתה מרגשת עוד יותר כשהופקה מפי ומיידי זוג המלאכים הקסום הזה ודמעות של התרגשות ואושר הציפו אותי פתאום.

מגע של מלאכים עם שמנים ובשמים העיף אותי לחלל הרחוק והעמוק, וחזרתי הביתה לשינה עמוקה, מתוקה כשחיוך ענק על פני.

קמתי ולרגע לא הייתי בטוחה אם הגן עדן היה חלום או אמת...
מגע בעור המבריק והרך, שאיפה עמוקה של הניחוחות שספג - כל אלו הזכירו והעידו שהיה זה חלום שהתגשם.

תודה למלאכים שלי, אוהבת אתכם...