וניל עם פיצפוצית

בסוף השבוע הזה סגרתי דלת.
למעשה זו דלת שסגרתי כבר לפני חודשיים אבל השארתי בה חריץ הצצה קטן למקרה שמשהו שם ישתנה.

השבוע הצצתי וראיתי שהשינוי שם לא מספיק משמעותי וסגרתי את הדלת לגמרי.

לא סתם קיימת הקלישאה שכשדלת אחת נסגרת אחרת נפתחת.

כל מיני דלתות מתחילות להפתח במקביל, ואני מציצה ומתרשמת מכל מה שמסתתר שם בפנים, בודקת מה עשוי להתאים, מה מעניין ומה יעשה לי נעים.

כמה דלתות נפתחו לבד, כמה על ידי חברים, אבל בכל מקום התחושה היא זהה - העולם פרוש לפני, כדי שאהנה ממנו.
תחושה מלכותית, מלאת הוד והדר, גם לונילית עם פיצפוצים שכמוני...

והדבר הכי נפלא - אני מוקפת באהבה!
זכיתי בהמון חברים נפלאים בחיי, מכאן ובכלל.
השבוע אירגנתי מסיבה ואין כמו להכין רשימת מוזמנים כדי לגלות שבלב יש יותר מקום מאשר בבית...
כל כך הרבה אנשים נפלאים יש סביבי, כל כך הרבה אהבה, ויש כמה שיותר מן השאר.

יש כמה אנשים שאני יודעת שיהיו איתי תמיד, כי החיבור המיוחד שיש ביני לבינם עשוי מחומרים של חיי נצח - אהבה, הערכה, כבוד, חברות עמוקה ושוב אהבה...

זה כל כך כיף שמאחורי כל דלת שנפתחת יש פרצוף שמחייך (: