שקט בבית, אני פה לבד...
אני והספר.
ידעתי שהיום אסור לי לצאת למועדון, אני לא במצב המתאים לזה הערב.
הערב זה הזמן להתפנק בבילוי האהוב עלי - לעטוף את עצמי במילים.
הבאתי ספר מהספריה היום, ספר שהזמנתי בהמלצת חבר טוב. הביאו אותו עבורי במיוחד מהגניזה.
לספרנית המבוגרת עם העיניים הצוחקות היו כמעט דמעות מהתרגשות כשראתה איזה ספר הזמנתי.
ספר שכבר 20 שנה שוכב לו בלי שאף אחד קרא בו.
ספר ישן, דפים צהובים עם ריח של פעם, ומילים...
מילים מסודרות בשורות מרתקות.
מילים גבוהות, עשירות, מתגלגלות לי במחשבות ומגרות לי תאים במוח...
מזינות לי את הנשמה.
אני קוראת המון, הפטיש הכי גדול שלי הוא לשפה.
לפעמים אני לא בררנית בספרים שלי - בעיקר בקיץ כשחם וקשה להתרכז, אז אני קוראת ספרים קלילים.
בחורף אני מחפשת ספרים טובים יותר, ספרים שהם כמו הפוך של סבתא - כבדים, עוטפים, מחממים גוף ונפש.
היום התחלתי לקרוא ספר של חורף, ספר שמתאים לפוך, יש לו את המרקם של פעם, הריח של פעם, שפה של פעם ומחשבות נטולות זמן ומקום.
היום גם סיפר לי אותו חבר איך מכינים ספרים, זה ריגש אותי... הדפוס, הכריכה, התהליך שלוקח מילים ומדפיס אותם על נייר, והופך אותם לאחד הדברים הכי מרגשים עבורי.
בקרוב אני אלך לחוות את זה בעצמי - לראות, להקשיב, לגעת - להיות שם כשזה קורה.
אני יודעת שאולי לאחרים זה ישמע מפגר, אבל ספר עבורי זה יישות חיה, כשאני רואה ספר שקיפלו בו דפים זה כואב לי, ספרים עם קישקושים מעלים בי דמעות.
כשאנשים זורקים ספרים ברחוב, גם אם זה בשפה שאני לא מכירה - אני ארים ואחפש להם בית.
אני אחפש ספריה או בית אבות או כל אופציה אחרת ורק שלא ישארו זרוקים ברחוב.
אני אוהבת לחטט בחנויות ספרים יד שניה ולמצוא אוצרות. לא תמיד אני אקנה אבל אני יכולה לבלות שם שעות, בין הספרים הישנים. אני אמצא שם את הילדות שלי מחדש, לפעמים אפילו את הילדות של הורי, ספרים שראיתי אצל סבא וסבתא על המדף...
אני יכולה לכתוב עוד המון על האהבה שלי לספרים, אבל על הפוך שלי בחדר מחכה לי הספר שהבאתי היום, וקורא לי בשקט לחזור לקרוא בו ולגלות שם את האוצר שלו... אוצר מילים!
איזה ביטוי מקסים זה "אוצר מילים"...
(:
לפני 20 שנים. 11 בנובמבר 2004 בשעה 23:34
