טוב, כל מי שמכיר אותי יודע שאני סתם ונילית עם פיצפוצים, אוהבת את העולם של השליטה בתור תבלין פיקנטי (ואני מהממלכה האוסטרו-הונגרית, אוהבת הרבה חריף;)...
לפני כמעט שנה הבלחתי כאן לראשונה עם קילור כפול לבטי בום (היום בטי בום קטלני) ולאביס, שני אנשים נפלאים שהכירו לי את קסמי השס"ק, ופתחו בפני את ארץ הפלאות.
נשאתי בגאווה את הקולרים הללו של שני אנשים כתומים ונפלאים שאני אוהבת בכל ליבי, ולפני כחודש צימצמתי את הקילור רק לאביס והשארתי בשמחה את בטי כולה לאפרוח המקסים.
בינתיים היתה לי זוגיות ונילית קינקית עם איש מקסים, שנגמרה מסיבות שלא קשורות לקולר או לעולם הבדס"מ בכלל. אבל את הקולרים השארתי כי זה לא שינה לו דבר באהבתנו.
נשאתי את הקולר של אביס גם כמגננה נגד מטרידים, לא בא לי שיציקו לי כשאני פה עם החברים שאני כל כך אוהבת, וגם מתוך כבוד לאיש שעשה לי סשנים מדהימים בזמנו, כשהייתי יותר עמוק בפיצפוצים, וכיום עושה לי את הנדנדות הכי מגניבות בעולם, והוא בכלל החבר הכי טוב שלי ואני מאוד אוהבת אותו.
בעקבות קילורי COM ו- co.il שהכניסו את רוח ההומור למכורי האינטרנט (מודה - גם אני כזו) שקלתי להצטרף לחבורת האדומות...
אבל אני סגולה מדי ואדום עושה אותי היפרית... אז ויתרתי.
היום בשעת פרידה מביאנקה, שהיא חברה טובה, אהובה, וקסומה, כמחווה החלטתי לקלר את עצמי אליה, כך שגם כשהיא רחוקה ממני פיזית - היא תהיה תמיד קרובה ללב ולקולר.
אני מקווה שאף אחד לא יקח את זה כזלזול לקילורים אמיתיים, הרי גם אני מסכימה עם מישלי - כולנו כאן רוצים להיות שייכים למישהו שאוהבים, כולנו פה כי אנחנו טוטאלים בזוגיות שלנו בצורה שהיא הרבה מעבר לעולם הנורמה, אבל כל עוד אין אף איש מדהים שכזה בחיי, שיקבל אותי באריזת מתנה עם סרט סגול, בינתיים אני אשתעשע לי עם אהובותי דוט קום ועם ביאנקה ועם כל אנשי ההומור המשובח שבכלוב.
נ.ב
====
החלה עונת הבלוגים...
בימים האחרונים אנשים מעדכנים ופותחים בלוגים בתדירות שמעל לממוצע... כנראה תחילת החורף גורמת לעליה בכמות המשקעים (;
לפני 20 שנים. 14 בנובמבר 2004 בשעה 22:24