היום היתה לי שבת מנוחה אמיתית!
לא עבדתי היום, קראתי בלילה כמעט עד הבוקר, הלכתי לישון כשנעצמו לי העיניים והתעוררתי בצהרים.
אמא טילפנה ושאלה אם בא לי לבוא לחופשה איתה ועם סבתא ועם אחותי בבודפסט (כן, זו הסיבה להתפרצות הרגשית שהביאה אותי לכתוב עליה את הפוסט קודם, היא היתה קשובה אלי, ראתה כמה אני תשושה והציעה לי חופשה על חשבון הברון [ית / סבתא] וזה ריגש אותי מאוד).
כשקמתי השארתי את הטלפון קבור בין השמיכות ולא שמעתי כשהוא צילצל ודווקא היה לי נחמד לא לדבר עם אף אחד חוץ מבייבי כל היום.
ראינו סרט אידיוטי ומצחיק ששכחתי איך קוראים לו אבל הוא סרט במיוחד לסוטים כמונו, אני אשאל את בייבי אח"כ איך קראו לו כדי שתדעו. סרט הזוי לחלוטין! בדיוק מה שצריך כדי לנקות את המוח!
היה לי נחמד לא לעשות שום דבר שצריך אלא רק מה שבא לי (למרות שבא לי גם לרחוץ כלים ולהכין פשטידה, כן, זו חלק מרשימת הסטיות שלי...)
מרגישה מאוששת
בא לי עוד כמה ימים שכאלה, ונראה שאפילו יש סיכוי שזה יקרה!
איזה כיף!
לפני 18 שנים. 13 במאי 2006 בשעה 22:16