וניל עם פיצפוצית

חבר משותף התקשר ושאל אותי: "היית חברה קרובה של לימור?"
עניתי שאנחנו מיודדות, עובדות יחד מפעם לפעם, מפנות אחת לשניה אירועים, לפעמים נשארנו לשתות משהו יחד בסוף אירוע, אבל לא היינו מאוד קרובות למרות שמדי פעם היו לנו שיחות נפש, גם בטלפון, גם במייל.
"אבל, רגע... למה היית? בלשון עבר? מה קרה?"
"היא נפטרה" הוא ענה לי.
הייתי בהלם. היא בחורה צעירה, בת 37 בערך, יצור קטן וקופצני, אוכלת בריא, מתעמלת, מסתובבת על הרולר בליידס שלה לכל מקום. בחורה מוכשרת כמו שד, מצליחה בעסק שהוא הבייבי שלה, מחייכת תמיד ומאושרת. מה קרה? היא היתה חולה?
"היא עשתה את זה לעצמה" הוא אמר בקול חנוק.
עכשיו באמת הייתי בהלם!
מעולם לא ראיתי אותה בלי חיוך על שפתי הדובדבן שלה, תמיד עם אור בעיניים וצחוק מתגלגל.
לא נקלט לי. פשוט לא נתפס.
הוא אמר שהיא עברה משבר רציני לאחרונה, אושפזה, הוא ניסה לעזור, לא הצליח.
היא היתה נחושה בדעתה להסתלק מהעולם הזה שפעם כל כך אהבה.
כמו בכל דבר אחר שעשתה בחייה, גם למות היא הצליחה.
מקווה שאיפה שהיא עכשיו היא מרגישה חופשיה ומאושרת כמו שסיפרה לי שהיא מרגישה כשהיא צוללת או מחליקה על גבי הרולר בליידס שלה כשהרוח בשערה.

http://www.limorcomics.co.il/

יש באתר שלה לינק לחוויות מהטיול שלה בתאילנד, מצמרר כשיודעים איך זה נגמר...