וניל עם פיצפוצית

בחיפושי אחרי מי שיחליף את הבייבי בדירה, פרסמתי מודעה בהומלס.
מפחיד לחשוב איזה יצורים מתקשרים בחיפוש אחר מאורה...

התקשרה איזו רחל, עם מבטא כבר של צ'כונה ערסית ושאלה בקול מלא מסטיק "אז את בטוחה שאת יוצאת עכשיו ורק בערב אפשר לראות את הדירה?"
לא, סתם הייתי כבר עם התיקים עלי ומונית מחכה למטה.

ולדמיר בקושי הצליח לדבר מילה בעברית.
כנראה גם את המודעה הוא לא ממש הצליח לקרוא, כי כשהסברתי לו לאט לאט שוב ושוב, שהדירה בקומה ג' בלי מעלית הוא נבהל וטרק לי את הטלפון בפרצוף בפתאומיות.

פטריסיה הארגנטינאית נראתה חמודה, אבל היא עוד לא החליטה עם היא נשארת לגור עם הדודה שלה או עוזבת, ואולי אני יכולה לשמור לה את הדירה עד שתחליט?

סבטלנה היתה מדהימה!
יפה כמו בובת ברבי, עם טונות שכל, מלאת שמחת חיים ונחושה בדעתה למצוא דירה ולעזוב את החבר שרק מבטיח הבטחות ולא מקיים ומציק לה בטלפון כל 5 דקות למה היא עוד לא חזרה הביתה ומסרב לקלוט שזה הסוף.
סבטלנה היא המועמדת החביבה עלי.

הבוקר ברבע ל 8 לפנות בוקר התקשר בחור במבטא אמריקאי ובטון עולץ בישר לי "זה מייקל, דיברנו בקשר לדירה ורציתי לבוא לראות אותה"
אני רושמת כל מי שהתקשר ובינתיים אני גם זוכרת. לא היה שם שום מייקל. אמרתי לו שכנראה הוא טועה.
"את בטוחה? אני זוכר שדיברנו"
"לא חושבת"
לפי הקול שלי היה קשה מאוד לא לשים לב שאני הלומת שינה.
אם הוא לא היה מתקשר שוב ושוב ואין לי מושג איך משתיקים את המכשיר המצ'וכלל הזה חוץ מלהוציא את החוט מהקיר (דבר שלא חשבתי עליו כשאני 98% רדומה) אז בטוח שלא הייתי אפילו עונה בשעות האאלו.
אבל הטלפון צילצל וצלצל וצלצל וקמתי עצבנית ועניתי.
"הערתי אותך?" הוא שאל בטון העליז במידה חשודה (לא ממש סומכת על אנשים שנשמעים ככה מיד על הבוקר, הם מוזרים מדי לטעמי)
"כן" עניתי בקול צרוד ומנומנם
"הרגע נחתתי מארצות הברית וישנתי/לא ישנתי כל הטיסה" (לא ממש הקשבתי, הייתי באמצע צניחת עפעפיים או משהו שכזה באמצע המשפט)
"אנחנו דיברנו, נכון? את מדרום אפריקה."
"לא, אני לא חושבת שדיברנו ואני לא משם"
"אז את אמריקאית"
"לא אני גם לא אמריקאית"
"את נשמעת ישנה" (מה? באמת? גאון ממש!)
"טוב, מייקל, גם ככה נראה לי שזה לא כל כך רלוונטי, מישהי שבאה אתמול בערב ומצאה חן בעייני ונראה לי שאני סוגרת איתה"
"אבל אתמול רק פירסמת את המודעה"
"לא, אתמול רק עידכנתי אותה וביקשתי שם בפירוש להתקשר בשעות הערב!"
"אה, טוב , סליחה. אני אתקשר שוב בערב"

הרג לי את השינה, התיקן האמריקאי הזה!

תזכירו לי שוב למה בכלל אני רוצה לטוס לשם????