וניל עם פיצפוצית

פתאום זה מוזר, צג המחשב הקטן בבית של אמא אחרי המסך השטוח הגדול שיש לנו בבית (ככה זה כשגרים עם בייבי, אלופת הגאג'טים הבלתי מעורערת של הבנות, רק בנים יכולים להתחרות בה בכל הקשור לדברים האלה וגם רובם יצאו בידים ריקות).

יש לי פה גמל שלמה תינוק שמנסה לקרוא מה אני כותבת, או ככה לפחות זה נראה, כי מהרגע שהתחלתי להקליד הוא בוהה במסך ולא זז.

חשבתי שנהיה רק אמא ואני בבית, כמו בימי כיפור מדי פעם שעשיתי אצלה, אבל כשהגעתי הסתבר שגם הדודה שלי פה עם בעלה שהוא קצת מסובב. יהיה קצת פחות שקט ממה שחשבתי, אני מקווה שזה לא יהיה יותר מדי נורא.

היי, חבר, הבהלת את הגמל שלמה עם המסנג'ר!
הכתום הזה הלחיץ אותו והוא ברח! הוא דווקא היה חמוד, קטנטן כזה וירוק...
לא נורא, נמשיך בלעדיו.

יופי! הוא חזר! איזה מתוק הוא!

השנה דברים קרו מבלי שתכננתי או אחרת ממה שתיכננתי.
גם בעונת החגים הזו וגם בכלל...
השנה שהסתיימה הביאה איתה הרבה דברים לא צפויים,
חלקם היו כייפים וחלקם דברים קשים.

הייתי פעמיים בחו"ל מאז ראש השנה שעברה. וגם פעם אחת ממש לפני ראש השנה שעברה, היה ממש כיף!

סגרתי סופית שני קשרים עם שני אקסים, אחד ממש אחרי ראש השנה שעבר ועם השני בסוף האביב הזה. זה היה חשוב ומשחרר.

היו כל מיני התחלות אבל לא רציתי להמשיך עם אף אחד, כמעט.
היה אחד שהצליח לעבור את החומות המבוצרות שסביב הלב שלי וזכה להכנס פנימה, רק שכל מיני אילוצים אלו ואחרים הערימו קשיים.

לא רציתי לפגוע באף אחד, אבל אולי זה קרה.
לא רציתי להפגע בעצמי וזה קצת קרה גם...

חברה טובה אמרה שעדיף יד שבורה על לב שבור, ור' עקיבא אמר שאין דבר שלם יותר מלב שבור, ושניהם צודקים, כל אחד בדרכו.

ואמנם לפעמים קצת כואב לי, אבל אני שלמה.

שלמה עם ההחלטה לאפשר למה שקרה לקרות מתוך הידיעה שאולי זה לא ימשך זמן רב, ולשמוח ולזרום עם מה שהיה.

שלמה עם תובנות ובגרות שהבשילו ואיפשרו את כל זה.

שלמה עם ההחלטה לבקר בארה"ב את האקס מהצבא ולאפשר לעצמי להתפנק ולנוח.

שלמה עם ההחלטה לתת לעצמי לטעום את טעמו של העולם הגדול ולפעול בכיוון של לימודים בחו"ל.



יום כיפור הוא יום של חשבון נפש בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.

אני מקווה שעם חבריי ואהוביי הכל שלם ורגוע, אני משתדלת תמיד לשמור על כך כל השנה.

ביני לבין אלוהי אני גם רגועה, אני יודעת שיש לי ולו את היכולת לתקשר בדרכנו, גם אם אני לא ממש שומרת שבת ונכנסת ביום כיפור למחשב.
אני יודעת שיש דברים שיותר חשובים לו והם ברומו של עולם, ובהם אני והוא ממש בסדר.

ביני לבין עצמי אני יודעת שאני צריכה להשתדל הכי הרבה.
למצוא את האיזון הנכון בין לוותר יותר מדי לעצמי ועל עצמי למען אחרים לבין לתת לעצמי יותר.
אני צריכה ללמוד להיות קצת יותר אגואיסטית, כי למרות הסיפוק העצום שבנתינה, הדבר שאני קוראת לו "אגואיסטיות חיובית" - אני חייבת להקשיב לעצמי יותר.
לדעת לא להעמיס על עצמי יותר מדי כי בסוף אני קורסת.
לפחות למדתי לבקש עזרה ולקבל יותר ממה שהעזתי בעבר.
למדתי שככה גם אני מאפשרת לאחרים לתת ושומרת על איזון בריא ביחסים בינינו.

יש לי עוד דברים שאני צריכה ללמוד ולתרגל, להתעקש ולהשתדל.
ומשנה לשנה אני יותר ויותר מצליחה.

ואם קצת פגעתי בעצמי - אז אני מבקשת סליחה...
ומבטיחה
בשנה הקרובה אני אשתדל
אפילו יותר
מבלי לוותר

=====================

גמר חתימה טובה לכולם!