התלבטתי קלות אם יש לי כוחות לעוד מסיבה אחרי מרתון המסיבות שעשיתי החודש, במיוחד עם קרנבל יום ההולדת, והעייפות מהריצות אחרי כל הניירת שאני צריכה לשגרירות ארה"ב כדי להתחנן לויזה (למשל בשביל עותק של החוזה לדירה, למשל, הצטרכתי לשמוע שעה של סיפורים על רעננה הקטנה, מראשיתה ועד ימינו, על החבר שישב ליד בעל הבית בבי"ס יסודי והם הכינו יחד שיעורים וכו' וכו' וכו').
חזרתי הביתה די מותשת, לתלות כביסה שחיכתה בסבלנות במכונה עד שאחזור הביתה מפסטיבל מספרי הסיפורים ועוד כמה סידורים נוספים.
אבל הפיתוי לבוא למסיבת ערפדים, להתחפש, להוציא את שמלת הקטיפה הארגמנית שלי מהבויידם ולמרוח על עצמי צבעי מלחמה עשה את שלו.
כל שנה בפורים אני רצה מעבודה לעבודה ואין לי זמן להתחפש בעצמי או ללכת למסיבת פורים שאני לא עובדת בה, וסוף סוף בזכות הFמיליה יש לי הזדמנות להתחפש!!!!
אז עכשיו אני כבר בשמלה שהוצאתי עליה את הסכום הכי מופקע שאי פעם בחיי שהוצאתי על בגד, מדממת היטב משני חורים חדשים שיצרתי מעל הציץ השמאלי (מעל השחף, לחמוד המכונף שלום) ומעוד כמה מקומות נוספים, נראית כמו חלום רע ומרגישה מצויין (:
אני הולכת למסיבת תחפושות! יש לי פורים שאני לא עובדת בו ואני יכולה להינות (לא שאני לא סוחבת איתי את התיק איפור, ככה זה כשהעבודה היא גם תחביב, אני צופה פיתויים לקשקש על כמה פרצופים כמה חתכים מדממים)
איזה כיף לי!!! (((:
לפני 17 שנים. 1 בדצמבר 2006 בשעה 19:32