וניל עם פיצפוצית

עוד לא טסתי וכבר השתבשו לי השעות (:

השיחות לתוך הלילה עם הקאובוי גורמות לי בכל פעם מחדש למצוא את עצמי הולכת לישון ב 5-6 לפנות בוקר, למרות שנשבעתי לעצמי שהיום אני הולכת לישון מוקדם (בטח מוקדם, מוקדם בבוקר...)
אנחנו לא מדברים על שום דבר ספציפי ומדברים על הכל ופתאום נהיה בוקר ואני פתאום מגלה ששוב נסחפתי ולא ישנתי כמו שצריך, ובבוקר אני כבר קמה בשעות סבירות כי יש עבודה או סידורים או גם וגם...

היום אני באמת חייבת ללכת לישון בשעה סבירה, מחר מוקדם בבוקר אני מדגמנת ולזה חייבים כוחות, במיוחד לתנוחות הקשות. כבר פעם אחת כמעט התעלפתי למורה הזו מרוב עייפות. אסור לי שזה יקרה שוב.

שלשום כשסיפרתי לו שקיבלתי ויזה אז הוא היה מאושר, שאל אותי אם אני מתרגשת...
אם הוא רק היה שומע אותי בצהרים של יום שני הוא היה מבין עד כמה. הייתי על ענן עם קשת באותו רגע שהפקיד החתים לי את החותמת.

אחה"צ אני אדע אם הוא מצא טיסה אחרת אליו או שאני מזמינה את הכרטיס שהסוכנת שלי שומרת לי עד היום, ובערב אני כבר אדע מתי ואיך בדיוק אני טסה אליו.

זה עוד לא נקלט לי לגמרי, אני מניחה שכמה ימים לפני אני אתחיל שוב עם הפרפרים המטורפים האלו בבטן שלא יתנו לי לאכול ולישון, הם יודעים מתי להגיע הפרפרים האלה...
שלא לדבר על אלו שתמיד באים כשאני איתו. הם גרים שם מגיל 19 ברגע שהוא בסביבה P-:

טוב, הגיע הזמן לאכול משהו לפני שהפרפרים האלו יבואו שוב ואז אני לא אצליח לאכול שום דבר!