וניל עם פיצפוצית

כשלא מגיעים יום לפני לעזור לך - את מקטרת.
כשכן מגיעים יום לפני ואומרים לך לא לבשל כי אנחנו נכין הכל - את עושה דווקא ומכינה (לא בדיוק כמו שאנחנו אוהבים ואז את חוטפת על הראש, הרי ממתי מקפיאים אורז ולמה לא שמת רוזמרין במרק עגבניות???) וגם אז את מקטרת...

מה יהיה איתך, אמא???

אתמול אחי ואחותי יצאו מוקדם מהעבודה כדי להגיע לאמא בזמן סביר. אחותי כפי שסיפרתי כבר, נתנה הוראה לאמא לא לבשל שום דבר. ממש עזר לנו...
היא הכינה ביצים חומות עם טונה מלח, יש להן טעם של ים סוף כשהמים נכנסים לפה ולעיניים. היא הכינה את מרק העגבניות בשבילי למרות שאחותי אמרה שהיא תכין, וכמובן הסיפור הידוע על האורז במקפיא.

החל מ 19:00 אתמול בערב היא התחילה להתקשר "מתי את יוצאת? מה??? עוד לא יצאת??? אז מתי תגיעי???"
בסוף יצאתי די מאוחר מהמרכז וישנתי אצל חברה, סיכמנו שעל הבוקר אני עולה לכפר ורדים לעזור בהכנות.

אז עכשיו אני יושבת מול המחשב, הביצים החומות החדשות מתבשלות לפי המתכון של אבא (רק כף מלח, לא 1/2 כוס!), אחי הגדול גולש בים, אחי הקטן יותר עדיין ישן, וגם אחותי.

אבא, אשתו והגור בביתם עסוקים בשלהם "אני עוזר לאמא להכין דברים" מספר לי הגור בן ה 6 "אני סוחט עכשיו תפוזים, אבל אני לא יודע בשביל מה אמא צריכה מיץ תפוזים"
אבא מסדר את המכונה של התספורת כדי שיתגנדרו כולם לפני ערב החג.

הכנו לגור שקית גדולה מלאה במתנות לחג, זה מזכיר קצת את חג המולד עם כל האריזות והסרטים החגיגיים... הוא קיבל שני ספרים: ממני את "קריקטור הנחש הטוב" ואמא שלי קנתה לו את "אמיל", שניהם ספרים מקסימים לילדים, שמאוד אהבתי בילדותי. חוצמזה יש לו גם רדיו טרנזיסטור קטנטן בעיצוב חללי ומותאם לחדרי אמבטיה והכל ארוז יפה יפה.

בחוץ אמנם יש פריחה אביבית אבל כל כפר ורדים מכוסה בענן והגשם ממשיך לרדת ללא הרף. על התוכנית ללבוש לערב החג את השמלה הקייצית הלבנה עם הפרחים ויתרתי. היא תחכה עוד קצת... אני אמחזר איזה בגד חורפי יותר להיום, כפר ורדים בלילה זה קרררר!!!

אני עושה את עצמי עסוקה על המחשב כי בעצם אין לי כל כך מה לעשות עד שאחותי תתעורר, היא לקחה על עצמה את תפקיד השף, ובניגוד לאמא, אני מקשיבה לאחותי. אני יודעת שהיא תעשה את הכל בצורה הכי טובה שאפשר ואני אמלא כל הוראה שהיא תתן.
ככה האוכל יהיה מוכן ומשובח בזמן, ובלי לחץ.

לאמא משעמם, היא רוצה עכשיו שניסע למעונה לבדוק אם יש פטריות גדולות למילוי ואז נכין פטריות ממולאות. אז היא כבר שאלה אותי מה לקנות למילוי, אמרתי לה שעוד מעט אחותי תתעורר ותכין לה רשימת קניות. עכשיו היא סודקת את הביצים, לפחות שתעסיק את עצמה איכשהו...

אמא משועממת ולחוצה זה בדיוק החלק באווירת החג שאני מוכנה לוותר עליו.
היא גם מבלבלת לי את השכל כבר שעה על איך לסדר את השולחן, בצורת ריבוע או בצורת ר'... כי זה מאוד קריטי בבוקר לדעת איך השולחן יראה בערב...
כולו 9 אנשים שמתוכם הגור יאכל 10 דקות וילך לשחק. בגיל 6 אין כל כך סבלנות לכל הבלגן הזה שבטעות קוראים לו "סדר"...
האמת - גם בגיל 34 הסבלנות שלי לטקס הזה מוטלת בספק, ואני לא יחידה במשפחה עם הגישה הזו...

נראה לי שאני אלך להעיר את אחותי כדי שנגרש את אמא קצת מהבית, היא מתחילה לטפס לי קצת על העצבים.