בשעה 16:00 בערך התקשר אלי החבר המשותף שלי ושל הקאובוי, בחור נחמד אבל לא חכם במיוחד ששרת איתנו בבסיס. "תגידי, מה עשית לו שהוא החליט להשאר בארץ כל כך הרבה זמן, הוא תכנן לבוא רק לשבוע" שאלה טובה... לא היה לי מושג מה לענות. עניתי "לא עשיתי שום דבר מיוחד, כנראה שטוב לו פה"...
"טוב לו איתך כנראה" הוא אמר "אז מה את עושה? מה הסוד?"
וואלה, לא ידעתי מה לומר. אני פשוט אוהבת אותו. אין הרבה מה לומר.
לא עשיתי שום אקרובטיקה מיוחדת במיטה, אפילו לא בישלתי לו, כי הוא התעקש שנצא למסעדות, הוא קיבל מסאז' מדי פעם, ואמבטית קצף חמה, אבל זה הכל...
בעוד הבחור מנסה להבין, מנסה לסחוט ממני הודאה שהבאתי עוד בחורה ועשינו אורגיה פרועה פתאום היתה ממתינה מהסוכנות. אמרתי לו שאני חייבת לסיים את השיחה ועברתי לממתינה.
"טוב, סגרנו איתם על המחיר ואם זה יהיה מעבר לשעתיים תקבלי שעות נוספות כפי שביקשת, אמרו לך מתי להיות בסטודיו?"
ברגע שנתנו לי אור ירוק התקשרתי לראש הקבוצה שהייתי אמורה לדגמן עבורה מחר ודחיתי לשבוע הבא תוך כדי התנצלות ששוב אני מבריזה. התקשרתי לגיסה של החברה לברר אם תוכל לעשות לי פרנץ' מניקור אבל היא בדיוק היתה באיזה מקום אחר ולא יכלה.
הלכתי למקום ההוא ליד הבית שלי והיה סגור, מסתבר שהם לא עובדים בשני אחה"צ ואני שברתי את הראש מה אני עושה, כי לא התחשק לי לקום מוקדם ולהיות בלחץ מחר בבוקר ולעשות מניקור רגע לפני שאני צריכה לנסוע לת"א כי ידעתי שיש סיכוי גדול שזה לא יתייבש מספיק ויתחרב לי בדרך.
פתאום נזכרתי שלחברה שלי יש חברה שבונה ציפורניים, לקחתי ממנה את המספר וקבעתי תור לשעה 17:30.
באוטובוס בדרך לכפ"ס המלבישה התקשרה שוב - הפעם לבקש שאביא חולצות טריקו עם שרוול ארוך במגוון צבעים לצילומים. יש לה מזל שיש לי טונות כאלו, אבל עכשיו זה אומר שאני צריכה להסחב עם שקית לשם וזה מבאס. לא אוהבת להסתובב עם שקיות ותיקים, בשביל זה ביומיום יש לי תרמיל גב קטן והידים חופשיות.
הגעתי למניקוריסטית, היא היתה מקסימה וניקתה לי את הכל ושייפה ושמה לי.. איך לא - פרנץ' מניקור טיפקס לבן בוהק כפי שביקשתי שלא, כי במפורש ביקשו ממני בהפקה שיראה טבעי ועדין ושלא יהיה לבן. אז היא שמה עוד שכבה של הורדרד כדי לטשטש טיפה את הלבן אבל זה עדיין היה לבן מדי.
ממנה המשכתי לחברה והתקשקשנו, זה תמיד עובר מהר מדי ולא מספיק. אני צריכה להזיז את עצמי יותר לכיוונה, אבל שתינו פדלאות אז אנחנו נפגשות לעיתים רחוקות מדי.
כשהגעתי הביתה הבנתי שאין לי ברירה, הורדתי את הלק ושמתי לעצמי את הגוון הנכון. מזל שיש לי בבית מיליון לקים ואני יכולה לעשות לעצמי בדיוק מה שביקשו ממני.
עכשיו היד נראית טבעית ומטופחת כי השיוף והנקיון של העור יצאו ממש נהדר!
ארזתי לי כמה חולצות טריקו בוורוד פוקסיה, בורדו, סגלגל וטורקיז כדי שהמלבישה תבחר מהן מחר מה אלבש בצילומים. עכשיו הכל מוכן ואני רגועה.
מחר בבוקר עד הצהרים אני אדגמן כפות ידיים ((:
לפני 17 שנים. 30 באפריל 2007 בשעה 22:09
