וניל עם פיצפוצית

עבדתי בטירוף, לא ישנתי כמעט מיום רביעי, פרט לכמה שעות בודדות פה ושם וגם אותן בקושי.

הבוקר חזרתי מלילה של צילומים, התקלחתי ונפלתי בעילפון למיטה.
דפקתי כמה שעות שינה והתנתקתי מהעולם.
ברור שהקאובוי התקשר כשהייתי באמצע הנחירות ולא התעוררתי. כבר כמעט שבוע אנחנו מפספסים אחד את השני.

אני מתגעגעת אליו בטירוף!
אני עייפה כאילו לא ישנתי עכשיו כמה שעות, ואני ממש מתבאסת שבקרוב מתחילים לצלם שוב ואני שוב אהיה באטרף של עבודה עד מחר בבוקר.

במהלך הימים האלו איבדתי את תעודת הזהות שלי עם כל מיני כרטיסים בפנים, את הויזה ביטלתי מיד, אבל יש לי עוד הרבה כרטיסים אחרים לשחזר + ללכת למשטרה לדווח על האבידה ולקבל אישור שבלעדיו אי אפשר להוציא תעודה חדשה.
אבל למי יש כוח לסידורים עם ממוצע של שתי שעות שינה ביממה כבר כמעט שבוע???

כל מה שבא לי עכשיו זה שהוא יהיה פה ויחבק אותי ואני ארדם בזרועותיו.
אבל אפילו לא הצלחתי להגיד לו את זה כי אנחנו מפספסים אחד את השני כבר כמה ימים.

נראה לי שמחר אני פשוט אתעלם מהמחסור בשעות שינה ומהתשישות ואסע צפונה אליו.

אני מתגעגעת מדי בשביל לישון עוד לילה בלעדיו.