אני מתארגנת ליציאה. אתה מביט בי בעיניים חמות, מבקשות. אני חושבת שאתה מבקש ממני בלי מילים שלא אצא. זה לא יקרה, חמוד שלי, כי כבר קבעתי לצאת.
עכשיו אתה מביא את סנדלי העקב מהמגירה ואני סוגרת את האבזם. אני מסבירה לך שאני לא משאירה אותך לבד, שאתה לא צריך להיות מודאג כי צילה, השכנה הפנסיונרית מהקומה למעלה תבוא לשמור עליך. העיניים שלך נפתחות אפילו יותר, עכשיו כשאני אומרת לך להקשיב לצילה ולעשות כל מה שהיא מבקשת. יש לך סיבה אמיתית לפתוח עיניים, חמוד? כשצילה דופקת בדלת אתה פותח, והיא נראית שמחה מאוד לראות אותך. מצמידה אותך אל החזה האדיר שלה שחלקו ניבט ממחשוף שמלתה, מספרת לך שיהיה כיף גדול יחד. אני מתארת לי שיהיה לכם כיף גדול יחד, קטן שלי. יהיה כיף כי צילה ממש אוהבת אותך. אני מסיימת להתאפר ומתכוונת לצאת כשאתה רץ אלי לחיבוק. אני שוב מזכירה לך ליד הדלת: אני מבקשת להקשיב לצילה, מותק, ולעשות כל מה שהיא מבקשת. כן? אתה מהנהן הנהון אבוד כזה, וחוזר לזרועותיה של צילה. אני יוצאת.
לפני 13 שנים. 14 באוגוסט 2011 בשעה 23:08