לפני 17 שנים. 22 בנובמבר 2007 בשעה 8:38
לא, זאת לא אנרגרמה של דיוידי, זה השלב בחיי בו נעצרתי.
לדעתי, הסדר גם איננו נכון.
בתחילה ראיתי. ככל שהתבגרתי, התחלתי גם להבין יותר מה אני רואה. ומה שראיתי משך אותי קרוב יותר.
עכשיו גם הגעתי. אני כאן, מרגיש מקרוב את הקולות, הריחות והמראות החדשים. סופג מה שאפשר, בלי באמת לעשות כלום.
והתיאבון רק גדל. ההבנה אינה מביאה לסיפוק, אלא יוצרת רק סקרנות גדולה יותר. נתנו לי להריח את התפוח מעץ הדעת, עכשיו אני רוצה לנגוס...
נותר רק לכבוש.