ללא כותרת

השבוע, יום אחד, כל מה שהייתי עסוקה בו היה המחשבות על המשגל הבא.
באיזו שעה בדיוק, מה הוא מתכנן, מה אני מתכננת, כמה אני רטובה, כמה אני רוצה.
כל שאר החיים חלפו לצד המחשבות על גוף עם גוף, כל שאר טרדות היום נראו לפתע רחוקות, פעלתי במכניות מוחלטת ללא מחשבה אחרת מלבד על מגע.

ואז פתאום, פעם ראשונה, חשתי בוודאות, בכל רמ"ח איבריי, איך מחשבות אובססיביות על סקס יכולות להיות תחליף לאכילה אובססיבית, ממלאות אותי ומרדימות את כל החורים השחורים שבחיי.

אני כבר לא כל כך שם, אבל לרגעים, יש חורים שחורים שמגיעים עם שגרת החיים ואני רוצה לברוח ולא לחשוב. אבל אני גם יודעת בוודאות, היום יותר מתמיד, שאני רוצה ויכולה להתמודד איתם ולצרוך אוכל וסקס בדיוק בכמויות הנכונות ומהסיבות הנכונות.