יהירות וגאווה.

זה כבר מזמן מעצבן.


אני מטוס קרב
בטיסת סער נמוכה
ויש לי אויב על הזנב,
נעול עלי כמטרה
כל הנוריות האדומות מצפצפות
ואני לא מצליח להתחמק ממנו
אני יורה פלרים לכל הכיוונים
והולך מהר על הבלטות
ורוקד עד זוב דם במועדונים אפלים
ומתעמל באובססיביות
ואפילו דייט אחד שסידרו
ומעמיד פני לב שלם
ולא מצליח לאבד אותו
הוא עדיין שם, עדיין נעול לי על הזנב.
גלים של זעם טהור
וריב פאנטום פתאומי באמצע הרחוב
דמותה המדומיינת עוד מתווכחת איתי בנחישות
אני משחרר עוד מצערת ומצטער על זה
והמחירים הולכים ומצטברים
לחץ הג'י על עצם הזנב
דכאון ועייפות ומרירות.
ולא עובר, רק מחריף.

ופרצי אושר פתאומיים וצחוק פסיכוטי לא סביר
ומעבר לפינה
הוא שוב על הזנב.


and it does not feel like im recovering from a break up
it feels like rehab.