לפני 14 שנים. 14 בספטמבר 2010 בשעה 20:53
כמה לחץ אלים
כמה לחץ
כשאני נעצר
האדמה הופכת לבה
זוז!
צועקים הרמזורים
אני לכוד במשחק כיסאות מוסיקאלים
שפרוש שתי וערב
ברחבי העיר
ולא עוזר לי בכלל
שאני רוצה לנוח
מנסה להפסיד
השינה טרופה
החלומות מגלומנים
הכסף מתקתק קליק הלוך קליק חזור
הזמן נפרט לסכומים קטנים
אני תוקף ונסוג
מבועט מהאומץ
עבד לאספלט
אדון לאלים
והנשים...