|
|
|
כשאדי מצודדת, אדי מ-צ-ו-ד-ד-ת.
לאף שלי יש דטייה להיסתב? קוב?פלט ולחסל לי את יכולת הדשיב?ה.
וב??ב??קריב? כאלה איד ברירה - רק אוטריוויד - או איזה תרסיס הורס-רירית אחר, ב?אב?ת עובד.
כב?ה ש?ב?חתי והופתעתי לגלות שהחורף האחרון עבר עליי בלי צידו?ד איב?תדי אחד אפילו.
יתכד ולראשודה בחיי הבוגריב?, עברתי חורף שלב? ללא צידו?ד.
ואז הגיע חודש באי.
בעד:
* מדובר בחדשות מסעירות.
* נדמה לי שירצה לדעת.
* הכי טבעי לי, עדיין, לחלוק איתו.
נגד:
* זה עלול לא לעשות לו טוב.
* לחילופין, זה עלול לא לעניין אותו, וכתוצאה מכך, לעשות לי לא טוב.
* וזה סעיף כללי, זה עלול להיות מוקדם מדי.
והשאלה הנשאלת היא - to call or not to call?
עוד וי ע-נ-ק סומן.
אחרון לשנה זו.
הידד!
אז זהו, שזה רע לי.
זה טוב לי או רע לי?
דברים שרציתי לומר.
דברים שרציתי לעשות.
Dust in the wind.
הלילה חלמתי על קאמבק.
אז כעת פחות מתאים, השיוך הזה. ברמת השם, במיוחד.
ויש בי הרבה כבוד כלפי נשוא הפסיק הזה, שפסק להיות רלוונטי.
אני שוקלת אם להותיר כגלעד או למחות זכר.
This is the end
Beautiful friend
This is the end
My only friend, the end
It hurts to set you free
But you'll never follow me
The end of laughter and soft lies
The end of nights we tried to die
This is the end
מוצאת שאני חייבת להעסיק עצמי.
צריכה למצוא את העוגן הזה שי?ט?ה את המחשבות away.
על הכל, רק לא על זה.
אי אפשר לטחון את הטחון עד דק ממילא.
לא יודעת, בעצם. אולי בביצפר שלי זה כן אפשרי.
רק שחבל שהוא הפסיק להיות חלק מהמשוואה.
יש לי גוש בגרון שמסרב להרפות.
אני יודעת שאני צריכה פשוט לבצע את הסוויצ' שכלכך דרוש לי,
אבל אני לא יודעת להפעיל אותו.
לא יודעת איך להפסיק ל?ב?כ?ות את ההפסד ואת מה שנלקח ממני.
איפהשהוא בתוך הסבך יש את הרציונל. זה שחביב עליי בימים כתיקונם.
וברציונל לא היה פה סיכוי כבר מזמן.
אם הרציונל היה מפעיל אותי טוטאלית, הייתי חותכת בעצמי.
הייתי עומדת בזה.
אבל אני לא הגבר-גבר שחשבתי שאני.
אניצי הרגש שמשתרגים להם על כל חלקה טובה בבפנוכו השמידו לי את הרציונל.
ועכשיו כל מה שמעניין אותי זה הרגש.
החיבור.
סססססאמכ, החיבור.
אין דברים כאלה.
אין.
אוי, there I go again.
אין לי תקנה.
כמה זמן אני עוד מתכננת להישאר תקועה בצעד הראשון הזה, קיבינימט?!
בסוף הוא אמר לי - תודה שהצלחת להתמסר, זה עשה את הכל הרבה יותר נעים.
חייך אותי. עניתי שהיה קל להתמסר. שאני זו שנהנתה. ואיך נהנתה.
הוא נראה טוב. זה בהחלט תרם. כפות ידיים גדולות וחמות.
זה גירה פינה מחוייכת בי.
אמרתי לו שאני רוצה עדין. שאני לא מסוגלת לספוג אגרסיביות (לא כעת על כל פנים).
שיש, עם זאת, דברים ספציפיים שאפשר לחרוג בהם.
והוא זרם איתי לגמרי.
היה שם עבורי, בשבילי.
והצלחתי.
להתמסר.
ליהנות.
לרגעים אפילו לשכוח.
אותו, את עצמי.
מסאז' ספייס.
עונג צרוף.
