לפני 16 שנים. 30 באפריל 2008 בשעה 9:44
ברק פלדמן כתב שיר שאני מאוד אוהבת. קוראים לו "תמיד כשאתה בא" ושרה אותו אפרת גוש (אם כבר קרדיטים, אז הלחין יוני בלוך).
אני מצטטת פה שני בתים (לא בסדר הכתיבה המקורי) שממש, אבל ממש מסתדרים לי היום:
--
כשאתה בא
אני שומרת מחזיקה עד שהכל עובר
אני יודעת למה באת
ומה אסור שיאמר
--
--
תמיד כשאתה בא
אני כאילו קצת יודעת שאסור
אבל כבר לא אכפת לי
לא אכפת
--
היום מצאתי את ההארד קור שאבד לי.
שם, בפינת האמבטיה, הוא עמד וחיכה לי.
הבטתי בו, בהארד קור שאבד לי, בעיניים עצומות.
לא מסוגלת לאסוף אותו אליי. לא, לא מסוגלת.