Realitivity

אזרתי אומץ וקניתי ערכה.
אזרתי אומץ וביצעתי את הבדיקה.
אזרתי אומץ (כאן היה דרוש הכי הרבה אומץ) והבטתי.
קו אחד. לא שניים, אחד. שלילי.
אין לתאר את ההקלה שבאה בעקבות זה.
משקולת עצומה שנחה לה על החזה שלי הוסרה.
אותה משקולת שמנעה ממני להירדם אתמול בלילה.
אותה משקולת שבגללה הסתובבתי היום בבוקר קצרת נשימה.
אותה משקולת שמערערת אותי כבר שבועיים.

באותם רגעים של המתנה לתוצאה, שם הגעתי להבנה מזוקקת וברורה, שאני לא מוכנה.
זה לא הזמן המתאים עבורי. עוד לא השתחררתי מהטראומה, אני צריכה עוד זמן.