לפני 15 שנים. 14 בנובמבר 2008 בשעה 15:17
מה שמדהים זה שגם כשאין לי זמן לנשום,
אני מצליחה למצוא פנאי להתעסק בעינויים נפשיים מן הסוג שהיה "חביב" עליי מאז ומתמיד.
מזמן לא התעסקתי לי בעינוי/עינוג שכזה. והנה אני מתבוססת בזה שוב!
סאדוכיזם, קרא לזה אחד ממשוררי הכלוב.
יאפ, אני גם סאדוכיסטית.