בא לו לקיצו שבוע אינטנסיבי ודחוס.
בשעה טובה ומוצלחת.
ואתמול בלילה עשינו סקס מהטובים אי פעם,
ואפילו לא הזדיינו.
היה עדין ואגרסיבי ומתחשב ומכסח ומענג ברמות שאין דברים כאלה.
והנה גילוי שביסס לי את ההבנה כמה הייתי סגורה מינית כל חיי, גם בזמנים בהם התפרעתי.
לראשונה אתמול אוננתי ליידו.
אפפעם בחיים לא הצלחתי להביא עצמי לאונן ליד גבר.
הפעם הראשונה שאוננתי כשמישהו *מקשיב* (בטלפון, וגם זה משהו) היתה לפני פחות משנה, עם האדון דאז.
ואתמול אחרי שסיימנו, באופן הכי טבעי, ביקשתי ממנו שיביא לי את הפוקט-רוקט,
(עם האוכל בא התיאבון).
וכשהוא הביא, והלך למטבח, התחלתי לשחק, ועצמתי עיניים.
וכשפקחתי אותן, בדיוק בשיא, הוא עמד שם מעליי, הביט והתמוגג.
והיה שם רגע בינינו של קרבה ופתיחות, מדהים.
אחר כך שאלתי אותו מה היה הדבר שעשה לו את זה יותר מכל:
הפאצ' על התחת? הקול של הספאנקים?
הסימנים?
הקולות שלי?
להכאיב לי?
להרגיש כמה זה מרטיב אותי?
לדעת שזה נעים לי?
הוא ענה שהאחרון.
וזה עשה לי טוב.
רק שימשיך.
רק שנמשיך.
ככה.
לפני 16 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 20:53
