1. אוטוטו יש לקטן המתוק שלי יומולדת. הגענו לגיל שאפשר (פחחח, צריך) להתחיל, ומסיבת יום ההולדת הראשונה שלו יוצאת לדרך. מיתון, לא מיתון, המחירים פה פשוט מזמן לא זוכרים פרופורציה מהי. התמזל מזלנו והוא נולד בחורף, ולנו אין טירה רחבת ידיים, ולפיכך כמתבקש זה יהיה באיזה מקום. מקום שכור. יותר מעשרה מקומות כבר עברתי באיזור המורחב, הזול ביותר ביניהם דרש לאירוע בלבד, ללא הפעלה או כיבוד או כלום למעשה, 750 ש"ח. באמצע השבוע. בסופשבוע זה כבר קופץ ל-1000. וזה הזול ביותר. וואט דה פאק, תגידו לי?!? שלא לדבר על הפעלה, שאז הלא מו?כ?רים שעושים הפעלה גובים לא פחות מ-600 ש"ח, והמוצלחים והמו?כ?רים שבהם כבר מטפסים ל-1300 ש"ח.
אנחנו שוקלים בחום לאחר לו את היומולדת בכמה חודשים. שיחשוב שנולד במאי, מה קרה? יחסוך לאבאמא 1000 ש"ח בשנה.
יש כמובן את האופציה השנייה, והיא פשוט לעשות חגיגה צנועה, אבל אנחנו הורים רופסים שלא יכולים לחסוך מילדיהם מותרות חומרניות, גם אם זה במחיר חינוך קקה.
2. הדלקת נרות בניינית זה פשוט רעיון פנטסטי. כמו סוכה בניינית. איזה נוסטלגיה. זה כיף לראות איך תחת חסות החנוכיה כל השכנים מתאספים וכאילו אין הבדלי גיל בין הילדים, וכאילו כל ההורים חברים טובים מזה שנים. ונוצרת אווירה חמימה כזו. לשיר שירי חנוכה יחד וכל הבניין שומע את הקטנים מזמרים.
3. עזה.
4. ליברמן!
לפני 15 שנים. 27 בדצמבר 2008 בשעה 19:07