סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Realitivity

מציאות סובייקטיבית.

רקעלעצמילספרידעתי

עליי. על החיים שלי. על המחשבות/רצונות/מעשים שלי. על הבדסמ שלי. טוב, לא ממש בעצם.
לפני 15 שנים. 31 בינואר 2009 בשעה 18:45

עם כל חדוות החופש, משהו בכל זאת מציק לי.
חוסר שקט מחורבן כזה, שאפילו למילים אני לא מצליחה לתרגם אותו.
מרגישה שיש לי המון מה לעשות. שעושה קצת, שעושה לא באמת את הנדרש.
שהחופש הלא פרופורציונלי הזה ייגמר לו בקול ענות חלושה, ואוותר עם חוסר סיפוק, שהנה, שוב לא עשיתי את כל מה שיכולתי לעשות.

אולי כדאי שאשב ואצור רשימת מטלות. דברים מוגדרים שאני רוצה לסיים.


(אהה! רשמתי! רשימת 11 הבו?ל?טים נגנזה ברגע זה לארכיון הטיוטות)



אבל גם זה נראה לי חרטה. גם אם יהיה וי על כל אחד מהנ"ל, חוסר השקט לא ייעלם. זה משהו בבפנוכו. משהו שגרם לי גם לריב עם נ' פעמיים בסופשבוע הזה, שגרם לי לישון יותר מהרגיל, שגרם לי להיות way too מהורהרת.

לא יודעת. אני כנראה כלכך אדם של מסגרת, שכשפעם אחת היא מטולטלת, אני לא מצליחה ליישב את זה עם עצמי. אפילו כשאני יודעת, לחלוטין יודעת, שזה זמני, ואוטוטו זה ייגמר, ורבאכ, זה הזמן ליהנות מזה, גם אז זה מטריד אותי. אני ושינויים זה קשהההה. אלוהים, אני צריכה לעבוד על גמישות מחשבתית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י