לפני 15 שנים. 19 ביוני 2009 בשעה 16:16
בלוג זה לא בדיוק יומן אישי.
אפילו במסווה הדיסקרטיות, אני עדיין מצנזרת פה.
למרות שאין לי כוונה מוצהרת למצוא אפחד, אני בכל זאת לא רוצה 'לקלקל' את כרטיס הביקור שלי.
אבל לפעמים המחשבות שלי לא בדיוק נופלות להגדרה "אטקרקטיביות".
ולפעמים בא לי לפלוט סחי. וחשק. וגועל. ושטויות, סתם שטויות.
אבל לרוב אני מצנזרת.
דבילי, אה?
זה גם דבילי לכתוב פוסט בשביל התגובות. במיוחד אם הן לא באות.
אבל גם זה קורה לי.
ומדי פעם, רק מדי פעם, אני מרשה לעצמי להשתחרר מול המקלדת ולכתוב מהלב.
אלה פוסטים שבדיעבד גם קשה לי לקרוא.
ובאופן שמצליח להפתיע אותי, כל פעם מחדש, הם הפוסטים שזוכים דווקא למיעוט תגובות.
לא מתחברים פה לדברי לב, בבלוג הזה.