Realitivity

דווקא המורה ללשון בכיתה י' זכור לי כ*ה*מורה שלי בבית הספר.
הוא עזר לי לגלות חדווה (די הזויה, יש לומר) בלשון העברית ובבלשנות.
לשון היה המקצוע האהוב עליי בכיתה י', ולא כי המורה עצמו - שהיה די גמלוני והצטייר קצת כאוהב גברים - עשה לי את זה אישית, הוא רק ידע להעביר את הידע והאהבה שלו לנושא בצורה הטובה ביותר. עבורי לפחות.

את מבחן המגן הוא ציין לי במאה עגול עוד בשולחן העבודה שלי.
כשקיבלתי מאה בבגרות הוא חגג כאילו היה זה ציון אישי שלו.
הלוואי שלילדים שלי יהיו כאלו דמויות להיבנות דרכן בבית הספר.

בכל מקרה, כשהגדולה שלי שאלה היום תוך הכנת שיעורי בית, אם "כש..." הוא תיאור סיבה, מקום או זמן, ואחיה הקטן (שבכיתה א') ענה לה בנונשלנט, "תיאור זמן, נו ברור!", ידעתי שאני מגדלת לי יורש :)