לפני 14 שנים. 27 באפריל 2010 בשעה 19:52
בימים כתיקונם נוהג אדון מפתח לאחוז בעוז רב בהגה.
הגה, שלפניו נוהם מנוע 2500 סמ"ק לכל הפחות והמהירות המותרת יחסית בלבד.
הלילה הזה שונה מכל הלילות. אדון מפתח מוצא עצמו מיטלטל בקרון מאובק ברכבת צעצוע בלב הספארי ברמת גן. שואל את עצמי "מה אני עושה כאן? איך הגעתי לכזו מין השפלה?". בקרון תאטרון אחרון ברכבת דיסנילנד. מה כבר יש כאן בין זברות, יעלים ונשרים נכים, שירחיב את אופקיי חובקי עולם?
בודק ביאוש את הצג המנצנץ בסולולרי, שכמו להכעיס הדקות בו עומדות מלכת. כן, כך נפלו גיבורים.
קולה המתוק של המדריכה דלית בוקע מן הרמקולים בקרונות הפתוחים. דלית הקטנה מאירה בפנס רב עוצמה על כמה קרנפים אדישים העומדים בראש מורכן ומלחכים חציר טיבעי, דל קלוריות ומועשר בויטמינים.
What’s the big deal?
אני יכול להרצות שעות על קרנפים. הקרנף של אבא הילל, זה של דיזינגוף ואפילו להרצל יש קרנף.
גם שאול המלך לא יצא פראייר וקיבל קרנף אחד במיניסטר.
המדריכה דלית אומרת כי הקרנפים בסכנת הכחדה בשל תאוותו של המין האנושי לקרניהם. ואני חושב "מה לעזאזל אפשר לעשות בקרן של קרנף?"
אני חושב לאט. הפנס של המדריכה דלית מהיר ממני ואלומתו כבר מכוונת לעדר קטן של גנו. חיות טריטוריאליות מסבירה המדריכה דלית. הזכרים הדומיננטיים מגרשים את החלשים יותר ומסמנים טריטוריה בפרסותיהם. כל זכר דומיננטי מגן, מנהל ומפרה מספר נקבות. הזכרים האחרים מסתובבים יחדו בעדרי רווקים. ואני מהרהר לעצמי "מה רע במסיבת רווקים כל החיים?"
נהמות בס אמתניות קוטעות באכזריות את הירהורי. אני בלב כלוב האריות והמדריכה דלית מפגינה ידע יוצא דופן בפוליגמיה של היצורים האמתניים. זכר אחד בלבד בלהקה. כל השאר לביאות. מרוויחים את בשרם ביושר ומתחלקים בשלל לפי הררכיה ברורה וזכר פוליגיני אחד שולט על כל החבורה. "מה הפלא?" אני אומר לעצמי "מלך החיות – מגיע לו. לא?"
רכבת הצעצוע ממשיכה במסעה. נעצרת. המדריכה דלית מצייצת בשמחה. פנס רב עוצמה מאיר מצבור לבן של ביצי יען מונחות על קרקע יבשה. המדריכה דלית מכוונת אצבע מאשימה. מי היען, אשר נטש את הביצים בלילה שכזה? כמובן – הזכר השחור, שתפקידו לדגור בלילה! הנקבה האפורה-חומה דוגרת ביום. כל אחד לפי צבעי ההסוואה שלו. "יש!" אני צוהל בליבי "הנה דוגמה לזוגיות מושלמת. כל אחד/ת תורם את חלקו בקן. הנה חיה אחת, שאינה פוליגינית. אומנם חיה קצת סתומה, שביצתה גדולה מראשה, אבל בכל זאת חיה. הינה ההוכחה החיה כי היצר החייתי יכול להיות שונה!".
המדריכה דלית אומרת כי זכר היען הוא אשר בונה את הקן. "יופי" אני חושב "הנה סוף סוף גבר, שאינו בטלן! הנה דוגמה לכך שלא תמיד הנקבה צריכה לעשות הכל!"
המדריכה דלית ממשיכה בהסבר "לכל זכר יען יש מספר נקבות. כולן מטילות ביצותיהן באותו קן...היענים כידוע אף הן חיות פוליגיניות..."
זהו. אדון מפתח חוזר לספור את הדקות לאור הסלולארי הרוטט וחושב "מתי כבר יסתיים הסיוט הזה ואוכל לשוב לחיים נורמליים של בני אנוש?"
