לפני 16 שנים. 14 בינואר 2008 בשעה 11:37
זה היה בלילה קייצי הצילצול שבדלת העיר את כולם והדלת נטרקה,
בשורה מרה השאירה אותי קפואה מתיישבת לי על כסא ונשארת מרותקת,
הלילה הזה אפל נשימה מליבי נעקרה וחנקה כל דבר בגופי,
עיניי האדומות שצרבו גרמו לדממה שבאוויר זעקה ולא פסקה עד אור הבוקר,
לא הצלחתי להתגבר על הזעם נתתי לכולם להבין שהכל חבוי לי בלב,
ו...כן הכל בסדר אצלי איש לא הבחין במתרחש.
מה שרציתי זה רק לרוץ בשדות ולעוף כמו פרפר להיות חופשיה ללא דאגה,
תמונות על הקיר וגעגוע לא הצליחו לגרום לדמעות שיזלגו,
זה הזמן שעצר מלכת,
החדר שומם ועזוב כמו עץ עירום בשלכת,
ואני בעולם מרוחקת, אני תמיד אליו מחייכת,