היום אני שקועה עמוק עמוק בתרדמה, זה לא שאני מחפשת לי שם את המקלט,
פשוט הגיע יום וחשבתי איך אצליח להעלים את מה שלא רציתי שיישאר חשוף,
ניגשתי לארון והחלטתי,, אני אורזת עולם שלם ושמה בתוך קופסה וקושרת יפה בסרט,
ואז שהכל חבוי והקופסא מוכנה אני מכניסה אותה למגירה,
הרגשתי משהו עמוק בפנים ששינה את הגישה לחיי,
זה פחד וגם בושה שחדרו בלי שאיש ידע,
אבל כולם חושבים שזו הישרדות, ובשבילי זו תחושה להרגיש חזקה ולהצליח תמיד למצוא הרבה סיבות ולהתגבר מכל מכשול ומכל דבר שמיותר או מבוזבז,
בחוץ כבר יורד הערב תמיד אני אומרת שהלילה מפחיד ואפילו קצת חיוור,
אני שמחה שהיום הצלחתי לארוז את כל העולם בתוך קופסה כי מה שעטף זה.. זיכרון ישן, עכשיו הכל נמצא במגירה,
עכשיו אלך רק לחלום איך מחקתי את העבר ואת הרגעים שהיו ונשכחו, ופשוט נמוגו,
אני עכשיו אהיה לרגע מלאכית בלבן עם אור ושקט ויד מלטפת,
נשמתי אל השקט חומקת ולוקחת אותי עכשיו אל החלום שם אני מרגישה נסיכה שבונה ארמונות בחול בלי דאגות,
סילקתי את האש מהעיניים ומרגישה חדשה כי היום סוף סוף התעוררתי ליום חדש בלי דאגות ובלי חומר למחשבה..
לפני 16 שנים. 6 בפברואר 2008 בשעה 16:29