הכלבה המשפחתית דורשת.
מצאתי אותה לפני חצי שנה ביד 2. בחור צעיר שעשה תאונה עם האופנוע והפך לנכה ביקש לה משפחה טובה.
אחרי שכלבת ההאש פאפי שלי נפטרה בשיבה טובה, הגוזל הגדול רצה לו כלבה חדשה. היו לי תנאים.
כלבה בוגרת
שקטה
לא אלימה
לא נובחת כמעט בכלל
שלא צריך להתעסק יותר מדי בטיפול בה
ואחת שלא זזה מהבית
בקיצור ביקשתי דג.
לא וויתר הגוזל, "אני רוצה כלבה, לא יכול להיות שלא תהיה לנו כלבה"
שבע וחצי בערב יום שבת. הילדים מנשנשים את ארוחת הערב עם פיג'מות בסלון אני חיפשתי ביד 2 ונתקלתי במודעה:
"לברדורית בוגרת בת 4 תמסר לבית טוב בלבד רצוי עם חצר "
מאחר ואנחנו אכן בית טוב בלבד עם חצר הרמתי טלפון לשאול מה הקטץ' מופיס.
"אין קטץ.' אני נכה ולא יכול לטפל בה יותר. רוצה בשבילה את הטוב ביותר"
מאחר ואנחנו הטוב ביותר, אספתי את הילדים לאוטו- שרידי ארוחת הערב בפיותיהם, פיז'מות ססגוניות לגופם ואמם דוהרת בת ימה.
והנה היא בוגרת, יפה וחכמה והיא כל מה שביקשתי ולא העזתי לחלום עליו. "אפשר לקחת אותה?" "כן" הוא אמר, אתם נראים אחלה משפחה, "היא שלכם".
היא איתנו כבר חצי שנה, ואנחנו אוהבים אותה אהבת נפש.
אתמול היא החלה לדמם.. דורשת. בעוד 11-14 יום תהיה מוכנה לזיווג. ואני שתמיד רציתי משפחה ענקית אסתפק לעת עתה בערימת גורים לבנבנים.
מישהו מכיר לברדור שווה בסביבה?
לפני 16 שנים. 28 בפברואר 2008 בשעה 6:42