צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוכים ועקבים

מה שהיה כבר לא יהייה

אולי מחר זה ישתנה
לפני 16 שנים. 22 באוקטובר 2008 בשעה 21:26

היו לי הרבה זוגות מגפיים

אבל הזוג הראשון שקניתי למסיבה הראשונה במועדון
הראה סימני עייפות, התקלף קצת, פחות מתוח
וקצה העקב נשבר

ואני כמוהם, קצת יותר מבינה מה קורה סביבי,
מי האנשים להם באמת אפשר לקרוא חבריי
ומי רצה רק להיות מקורב למען האינטרסים האישיים שלו/ה

כמו העקב גם הלב נשבר, ולא פעם אחת
סוף עידן התמימות


מזל שיש עוד מגפיים

לפני 16 שנים. 12 באוקטובר 2008 בשעה 16:53

את שיר הנשלט האולטימטיבי!

הייתי לוקחת גם את המבצע,
אבל בשבילו זה כבר קצת מאוחר,
הוא אומנם עדיין בחיים אבל אחרי הוא לא ישאר כך להרבה זמן.

&feature=related
לפני 16 שנים. 2 באוקטובר 2008 בשעה 12:22

עוללותי הפעם

ולא של חתוליי

חזרתי ממסיבה ביום שישי כהרגלי

פגשתי אנשים חדשים ונפגשתי עם אנשים שהצריכו הכרות שנייה
אתם מתוקים

התעוררתי בשבת מוקדם מהצפוי ורגע לפני שהצלחתי להמתח לי בכיף עם החתולים זה קרה,

לא הצלחתי לנשום או לזוז, טלפון מהיר ואני בדרך,
דקרו אותי שרטו, הכאיבו בבטן והרביצו בגב

ככה שאם היה אי פעם מישהו שתהה מה כוח הסבל שלי, אז תשאלו את האחיות פה

מאז יום שבת אני מאושפזת פה...

ורוצים להשאיר אותי עוד

בזכות חבר יקר שאין כמוהו חתוליי מטופלים ומלוטפים!
אבל הגעגוע הורג אותי

אני לא רגילה לישון בלעדיהם

ברז חדש לאינפוזיה!!! בפעם השלישית

איבדתי את קו המחשבה

עד הפעם הבאה שנה טובה

???

לפני 16 שנים. 16 בספטמבר 2008 בשעה 23:09

אינטואיציה או שושלת ארוכה של מכשפות....


מה שזה לא יהייה, זה עוזר לפתח שכבת עור עבה במיוחד

ביני לבין שאר העולם.

לפני 16 שנים. 9 בספטמבר 2008 בשעה 13:55

הפעם היא לא היתה מתה
וגדולה יותר פי שניים מהקודמת


אני מקווה שהם לא יתחילו להביא לי נחשים גיריות ופילים

טוב נו מקסימום נפתח פינת חיי או כבר לא חיי בבית

כמובן גם הציפור הזאת הובאה למנוחות ולה מוקדש השיר הבא:



R.I.P
לפני 16 שנים. 29 באוגוסט 2008 בשעה 7:56

זה מה שלשובבים שלי היה בשבילי על הבוקר

עבד יופי במקום קפה

התעוררות בזינוק

הציפור הובאה למנוחות
לייד הזיקית שהקריבה את חייה לחתולים

ספירה עד עכשיו
מיליון יתושים
אלף ג'וקים
5 עכברים (אמיתיים)
3 מקלדות
זיקית 1
וציפור מתה אחת

ולכן מוקדש לה השיר:



יהי זכרך ברוך
לפני 16 שנים. 14 באוגוסט 2008 בשעה 19:47

Iceberg
I live mostly in my head. Adventures in places I’ve never visited or seen, affairs with people I’ve never met, but know better than I know myself, I live a full life without having an asset.

Reaching 28 is not dramatic for me, more of a traumatic- hyper- active reminder, of the things I wanted to do, but still haven’t, the life I wanted, but don’t live. So I tell stories to myself, outer events and causes, which prevent a deferent present, not better, just deferent, make me homesick to a home I don’t have.

Optimistic outlook on life, from a fairy-tale raised child, do not help the cold cynicism called reality. Going from semi-sweet semi-bitter childhood, to vindictive, to reasonably balanced life, going back to bitter-sweet childhood at very soon 28, is a very bad episode of “Freaky Friday”, through my life is a slow form of self mutilation. You are aware of what you do but will not lift a finger, to act otherwise.

The belief in fairy tail endings is as brutal as life itself. A child of 5 is the decision maker in my life.

As for last years joke of “tragic 27”, was not funny, this was the year I thought of suicide the most, not in a romantic way, “Romeo and Juliet” style, but just to “end it all”, thinking, what’s the point? All is out of my hands and I refuse to pull anyone’s strings, so why not? End it all? Whenever I want.

Picture this! A 28 year old woman’ believes in fairy-tales, lives in Tel Aviv, and NO! I am not a masochist, having said that’ I refuse to change or loose my identity in the local dating games, I won’t stop believing in fairy-tales and surely refuse to grow up.
Even if it means living my life in my head, under water…
Iceberg

לפני 16 שנים. 2 ביולי 2008 בשעה 17:43

אחרי לילה ראשון, שהתעוררתי לבד
מרגיש מוזר, חלק מהבגדים שלו עוד כאן,
יש את הריח שלו על הכרית... מעין ניחוח עצוב ונעים כאחד

מכינה לעצמי קפה, מזה הרבה זמן שלא נגעתי אפילו בקומקום...
מעשנת את הסיגריה של הבוקר מבלי שיבקשו לחלוק אותה איתי,
זה מוזר איך שהדברים שפעם הציקו מעט, היום כל כך חסרים

אין חיבוק לפני שהוא הולך לעבודה
וליטופים בשיער עד שארדם, אבל עדיין נרדמתי
חלמתי שאנחנו מחובקים כפיות, ואני מרגישה את הנשימות שלו על הצוואר
וכשהתעוררתי ראיתי את הכרטיסים שהוא השאיר לי לצימר, שאני אפנק את עצמי
חבל שלא מצאנו זמן לנסוע ביחד..

לא עמדתי בדממה, בחוסר תנועה, אפילו החתולים נראו לי עצובים,
ישבו על החלון וחיכו לו... הם לא מבינים שהוא לא יחזור בקרוב
ואין דרך להסביר להם

אני מרגישה כמוהם, מבינה בראש אבל לא בלב...
הלב עדיין בטוח שהוא תיכף יבוא ויחבק וינשק,
יגיד שהוא ירד מהמטוס, כי גם הוא לא עמד בזה...

הלב שלי מתפורר
אין לי כוח לנשום

אין לי כוח לאהוב,
גם לא את עצמי

לפני 16 שנים. 23 במרץ 2008 בשעה 10:54

קיבלתי משלוח מנות לא צפוי,
הוא ניתן לי ע''י שלושת החתולים שלי.
אתמול בזמן שישבתי בסלון והתעסקתי עם המחשב,
אני שומעת את שלושת החתולים שלי מתחילים ליילל בו זמנית,
אבל לא בקול מיאו שהם מתקשרים בין עצמם, אלא בקריאה אליי...

הסתובבתי, ומה אני מוצאת...
זיקית בגודל של כף יד שלי (ללא הזנב),
הזנב מונח לצידה, על המגפיים שלי!!
והם ליידה, בישיבה יפייפייה עם ראש מורם וגאה (תראי מה הבאנו לך!)

אחרי בהלה "קלה", כי לראות חייה מתה, מעבר לגודל של מקק- טראומטי בשבילי
הסתכלתי על התמונה ונפל לי האסימון

החתולים שלי ממש פטישיסטים,
הם אוהבים לצוד את הקיין, להתלטף עלי ולחבק אותו
לשחק עם רצועות החגורה
(מזל שהשוט תלוי למעלה)
החבלים זה בכלל סיפור מהסרטים
(לצלם ולשלוח ליו טיוב)
ואם זה לא מספיק, אז אחרי כל מסיבה שאני זורקת את המגפיים לרצפה,
הם נמרחים עליהם,
אבל להביא מתנה שכזו ולמקם אותה בצורה מסודרת על המגף,
זה כבר הגדרה מלונית של פטיש...

הודתי לקטנים על המחווה, עם מחשבה שיכל להיות יותר גרוע,
כמו למצוא את הזיקית על יד המיטה מתוך שינה
ווריאציות אחרות פשוט שולחות זרמי צמרמורת, אז לא אעלה אותן
כמו כן, המגפיים מוחבאות עכשיו היטב מהישג כדורי הפרווה...
וה"משלוח מנות" זכה לקבורה הגונה...

בברכת חג שמח,
והמון אהבה...
JUE

לפני 16 שנים. 3 במרץ 2008 בשעה 12:31

בעודי מקשיבה לשיר של אלאניס מוריסאט- 21 things i want in a lover
אני חושבת לעצמי, למה לא?
למה לא לערוך רשימת מכולת, הרי גם אותה אפשר לזרוק לפח או לעטוף איתה את הדגים.
ואז עלתה בי המחשבה שהחיים תמיד מפתיעים לכיוונים בלתי צפויים,
עם זאת יש תמיד מוצרי יסוד בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר.
אז הנה:

1. יושר אישי- אל תשקר לעצמך לגבי מי שאתה

2. כנות- אל "תרכך" את המציאות גם לאחרים

3. ראש פתוח- אל תפחד מהצל של עצמך, תצלול לחיים

4. בלי הפרעות- נפשיות למיניהן (אובססיות, מאניות ושאר החיות)

5. מיניות- תאכל אותי עם העיניים לפחות, בכל פעם שאתה מסתכל עלי,רומנטיקן, אך לא נביא שקר

6. נאמנות- תהייה נאמן למה שאתה מאמין בו, לעומת זאת על תחקוק שום דבר באבן

7. זהות- תהייה עצמך, על תגנוב מזהותם של אחרים כדי להיות מישהו

8. חופש- תן לי את החופש להיות עצמי

9. פתוח- כמו ספר, אני אוהבת לדעת מה עובר לך בראש

10. פעיל- בגופך, אני לא אוהבת אנשים רופסים

11. רעב- לידע ולדברים שיפתחו אותך כבן אדם

12. כישרוני- מציור ועד בישול, מספרות ועד ידיי זהב

13. מסופק- מהחיים האלה ומה שהם נותנים לך

14. יציב- מילה שלך זה מילה

15. עצמאי- אני לא באה לשפר אותך, אתה בסדר עם עצמך

16. שטוטניק- אם אתה לא יודע לצחוק על עצמך, שאר העולם יצחק עליך

17. הרפתקן- החיים זה מה שאנחנו עושים מהם

18. אופנוען- (פטיש אישי שלי)

19. ש....- תדע להנות גם מאי תנועה ושקט

20. מוכן להזיז הרים בשביל אהוביך

21. תדע לקבל אהבה- כי אם אתה לא יודע לקבל איך תיתן?

ואחרי זאת, אף אחד לא יכול להגיד שלא ייחלתי