זה פחות או יותר מה שקרה בתחילת שנה החדשה...
החלטתי שאלך לארוחה עם חברים, שנפגשים כל שנה חדשה מסביב לשולחן, אוכלים שותים ונהנים, מדברים על השנה הקודמת, מה היו רוצים שיקרה בשנה החדשה... הרבה איחולים ומילים יפות... עד השעות הקטנות של הבוקר.
הרגשתי מוקפת זוגות משועממים מעצמם ומאחרים, אותן השיחות המשעמממות, על עבודה וחיי המשפחה...
הרגשתי שאני נחנקת...
בשעה 12:30 קמתי מהשולחן ואמרתי שאני מצטערת אבל חייבת ללכת, הם היו בהלם לא הבינו מה קרה ולמה לא הוצאתי יותר מ-2 מילים כל הארוחה...
אחד מהם שידע לאן אני הולכת הבין מייד, לקח אותי למטה תפס לי מונית ושלח אותי, בדיוק לאיפה שרציתי להיות...
כשהגעתי המסיבה הייתה בעיצומה... הרבה אנשים על רחבת הריקודים, הרבה אנשים בפליי רום... הרבה סשנים... לא עברה שעה ואני בעצמי מצאתי את עצמי מעבירה סשן חינוך לאחד הילדים הלא מחונכים... אני מקווה שלמד מתי לדבר ואיך...
הייתי שמחה גם לראות את סקרן בהלם או יותר נכון גור דרקונים (תתחדש על הניק החדש) עם שתי הגורות שלו, את החדשה ראיתי ממש בתהליכי אימוץ... ממש מתוקות... מקווה שאתה מקבל מהן את מה שאתה רוצה.
בנוסף יצא לי להכיר אישיות כובשת, קייל אתה פשוט קרן אור לא הפסקת להצחיק אותי. הסשן שלך היה מעולה.
אז גם אם השנה לא התחילה במקום שבו הבנתי שאני צריכה להיות,
לפחות ידעתי לכוון את הנהג לשם.
שנה BDSMית ומלאת סשנים וחוויות לכולם!
לפני 16 שנים. 2 בינואר 2008 בשעה 20:11