מחוכים ועקבים

הגעתי למסיבה ה-3 שלי בנו לימיט, לבד, במצב רוח קצת עייף וקצת פחות משתף פעולה, היה אפילו שלב שתהיתי האם זה מה שבאמת בא לי לעשות באותו יום...

החומר המקומי (הקהילה), היה מהול בניחוח ביזארי ולא מהצד החיובי של העניין, הרגשתי שיש אנשים שפשוט במקרה שם, ששמעו שיש מסיבת סוף שנה ופשוט החליטו לבוא... אין להם שום קשר לעולם הזה הם פשוט ניצבים מאובקים... נגיד את זה ככה... יכול להיות שזה היה ככה גם במסיבות הקודמות, אבל הפעם זה ממש צרם לי....

שאלתי קצת את האנשים שהכרתי במסיבות הקודמות ואמרו לי שיש בזה המון, שהאווירה הייתה מאוד עצורה
מצד שני בפליי רום היה צפוף מידיי, האנשים שהיו בסשן לא קיבלו שום מרחב וחבל... מי שרוצה לצפות שיצפה אבל לא ממרחק נגיעה, זה אפילו עצר אותי מלחנך כמה ישבנים ואני לא ביישנית.

עוד דאונר רציני היה כשראיתי שמאסטר אחד לא שמר על הנשלטת שלו, יותר נכון זנח אותה לזאבים, הערב לא נגמר בטוב בשבילה. כאן אני חייבת לציין שעל האנשים להיות יותר מודעים לסשנים שמתרחשים תחת השפעות אלכוהול (גם אחרי הסשנים) הכבד מוצף בעבודה בייצור אדרנלין ואנדורפינים... הילדה הייתה בסשן שעה וחצי, ואחר כך שתתה המון אלכוהול... מישהו יכול להריח את הסכנה? או שמישהו שכח את השפוי בטוח ובהסכמה? דגש על שפוי
ובטוח!!!!
ומה לכל הרוחות קרה למוזיקה? מסיבת BDSM עם מוזיקת MTV, למה צריך לחכות לשעה 4 כדי להתחיל לרקוד?

אחרי שכל זה נאמר ואחרי השעה 3, כשהמשקל התחיל להטות יותר לכיוון החברים בקהילה... אז לדעתי התחילה המסיבה...
תמיד כיף כשבסוף הערב אני מוצאת איזה מישהו שיראה לי קשירה חדשה או טריקים מגניבים...
וכאן המקום להגיד תודה לדיקלס ולשדו ויז על שיעורי השליטה בשוט ולסקרן בהלם ופטיש על שיעורי החבל...
ותודה מיוחדת לאיש מיוחד על הסוף המתוק של הלילה והסוף שבוע...

שנה אזרחית BDSMית לכולם!!!
XO