מי אני?

זה חייב להיגמר ביננו.
אתה מציק לי.
מעיק עלי.
מפריע לי לישון.
מפריע לי לנשום.
לא נותן לי להוציא מילה.
די, חנקת אותי.
לך תתעלק על מישהו אחר.
תודה.

מה יש לי מנשים בזמן האחרון, או יותר נכון לומר מה להן יש ממני.

בשבוע שעבר ישבתי על הבר צפיתי בהופעה ואיזו מישהי שעמדה בבר לידי פתאום נישקה אותי ללא כל הודעה, או הכרות מוקדמת.

מקודם, הלכתי לקנות סיגריות בקיוסק ליד העבודה מקודם ואיזו מישהי ניגשה אלי, אמרה לי שמצאתי חן בעיניה, נתנה לי פתק
עם מספר טלפון, אמרה שהיא תשמח אם אשתמש בו ונעלמה באופק.

בדרך חזרה למשרד הלך אחרי בחור שלדעתי צעיר ממני ב- 10 שנים לפחות וניסה גם הוא את מזלו.

ואני בכלל מבולבלת מהחום והצמרמורות ומהכדורים ובאופן כללי מהחיים.

אני צריכה מיטה וכוס תה ושינה טובה וחיבוק חם ואוהב.

ואין לי זמן, פשוט אין לי זמן למותרות הזאת.

הסימנים היו שם,
כבר כמה ימים שקר לי כל הזמן ולי כמעט אף פעם לא קר, גם כשקפוא בחוץ
מהשיעול אני מתעלמת כבר כמה זמן ואפילו הסחרחורות מאתמול לא שכנעו אותי
והבוקר הצינון ,החולשה והעיניים המבריקות מאותתים על הבאות.

ועוד שעה יש לי פגישה במשרד התמ"ת
ועוד שעתיים יש לי ישיבה חשובה
והיום בערב יש לי חתונה של אחת החברות היותר טובות שלי
למי יש זמן להיות חולה ?

אני חולה בהכחשה.

יום נפלא.

אני חושבת שזה אחלה מוטו להתחיל איתו את השבוע.

הסופ"ש השאיר בי אנרגיות מעולות. סוף סוף קצת שלווה פנימית אמיתית.

אולי כי ישנתי כמו שצריך.

אולי כי הבית נקי סוף סוף.

אולי כי יצאתי וביליתי ונהנתי.

אולי כי הייתי עסוקה בעשייה יצירתית.

אולי כי אני מרגישה בשליטה שוב.

בעיה 1 : אני מתגעגעת קצת לאיבוד שליטה.. הפנטזיות משתלטות עלי.

אמן שיהיה שבוע פורה ויצירתי כמו הסופ"ש. אני אסתפק בזה בינתיים.

שבוע קסום.

נדמה שאני ומזג האוויר על אותו הגל.

הלילה התעוררתי בסביבות שלוש לצלילי הסופה אשר רעמה על חלונות חדר השינה שלי. להרדם חזרה הצלחתי רק לקראת שבע בבוקר.
בהתחלה ניסיתי לחזור לישון לאחר שעה מתסכלת הבנתי שזה לא הולך לקרות. התעוררתי מהשינה חרמנית מדי וככל ששמעתי את הגשם
דופק יותר חזק כך התחרמנתי יותר.. התחלתי לדמיין איך אני נדפקת ממש חזק לצלילי הסערה ושינה במצב הזה כבר לא היתה אופציה.
המוח שלי גלש לפנטזיות שליטה מוטרפות והייתי כבר ממש רטובה שהחלטתי לעשות עם זה משהו..
הוצאתי את הדילדו מהמגירה ( אני צריכה אחד יותר גדול ) התיישבתי עליו ואת הויבי הקטן דחפתי לתחת. התענגתי בפראות על הצעצעועים כמו זונה
מיוחמת ואחרי שנרגעתי.. הצלחתי להרדם בשנית..

למרות השינה הטרופה, התעוררתי יחסית מוקדם והחלטתי עם עצמי שהשבת הזאת תוקדש לניקיון וסדר של הבית והפעם אפילו עמדתי בהחלטה הזו.
שמתי מוסיקה ( שחורה ) קיפלתי וסידרתי ושטפתי וניקיתי חדורת מוטיבציה לראות את הבית סוף סוף כמו שאני אוהבת. כעבור חמש שעות סיימתי.
לראות את הבית ככה נקי ונעים ולהריח את ריח הניקיון, עושה אותי מאוד מאושרת.

בחמישי הייתי במסיבה בליין החדש. אני חושבת שלראשונה אני מגיעה למסיבה נטו בשבילי בלי קשר לגבר איתו אני נמצאת. שכנעתי שתי חברות מתלבטות
ואחרי מסיבת הרווקות שהיתה לי לפני , החלפתי למחוך התאפרתי ונסעתי למסיבה.
היה כיף לפגוש אנשים שאני מכירה ולהכיר אנשים חדשים. היה לי נעים והרגשתי ממש בנוח. המקום נראה טוב ,האווירה טובה, תשומת הלב שקיבלתי היתה לי נעימה.
יש בהחלט מקום לשיפור בנושא המוסיקה זה היה החיסרון היחידי נראה לי. וסך הכל ניתן לומר שדי נהנתי ואני בטח אשוב לשם.

ועכשיו צהרי שבת נעימים, מזגתי לי כוס שתייה מעוררת, מצב הרוח מחויך ואני הוגה באיך יראה המשך היום שלי. אני יודעת איך הייתי רוצה שהמשך השבת שלי
תראה ואני גם יודעת שזה לא יקרה. הפכתי לבררנית וחושבת מדי שזה טוב , רק שלעיתים זה מונע ממני סיפוק ועונג. לפחות אני מתאמנת בדחיית סיפוקים.

PLAN B HERE I COME

שבת שלום.

עם בוקר די אפור.

ובלי ים ובלי מכחול.

עם הרבה רצינות וקשיחות.

קונקרטיות ווכחנות.

עד לגבול החוסר רגישות.

ועוד כמה שעות הופעה.

יש סיכוי להתרוממות הרוח.

רומי רוח, רומי.

היה כנס מעולה ומועיל. ההרצאות היו טובות ואחת במיוחד גרמה לי לחשוב.

האם אנו מנהלים או מתנהלים בחיים שלנו ? זו שאלה ממש טובה לדעתי. אם אני אענה לעצמי בכנות על השאלה, נראה לי שלאחרונה אני מתנהלת יותר ממנהלת. ההבדל בין לנהל ולהתנהל הוא עולם ומלואו . בהתנהלות אין התפתחות וצמיחה אישית, זוהי השרדות נטו . הרבה שאלות הציפו אותי היום. האם אני פועלת להגשמת המטרות שלי בחיים ? האם אני זוכרת בכלל את המטרות שלי ? מתי עצרתי לאחרונה לבדוק אם אני במקום שאני רוצה להיות ? מתי בדקתי עם עצמי מה עוד אני רוצה לעצמי ? ומה עם מטרות חדשות ?

כל השאלות שעלו לי הזכירו לי שלפני כמה שנים במסגרת אימון שעשיתי ישבתי וכתבתי חזון ( מאוד מושקע ומפורט יש לציין ) לעוד 25 שנה שהיה מאוד מקיף וכלל כמעט את כל תחומי החיים. אני זוכרת שהיה לי מאוד קשה לכתוב אותו, אבל כשסיימתי הרגשתי שאני הרבה יותר חדה ומודעת לרצונות שלי. המשימה שלי לימים הקרובים היא לשבת ולכתוב אותו מחדש. מאוד מעניין אותי לדעת מה השתנה.. ובכלל אני חושבת שזה יכניס אותי לפוקוס.

כשהכנס הסתיים, ניגש אלי המנכ"ל הצעיר של החברה המכנסת שאני מכירה מספר שנים כבר ואמר לי תקשיבי אין לי דרך לבטא את זה במילים ראויות ונדיר שאני מתבטא בצורה כזו אז תסלחי לי הפעם, אבל את פשוט כוסית על 😄 . חייכתי חיוך רחב ואמרתי לו " הפתעת אותי " זה באמת לא אופייני לו להתבטא ככה . הוא ענה לי " גם את ".

ועכשיו יש לי תשוקה עזה לשופינג ולעוד כמה דברים.. אני אתחיל עם השופינג, את המחשבות המלוכלכות אני אשאיר ליותר מאוחר.

אז הלילה ישנתי 4 שעות, אמנם לא ברצף אבל זו בהחלט התקדמות מוערכת.

התעוררתי מסתבר מעט סהרורית ועשיתי כמה פעולות לא ברורות..

פתחתי את הדלת לקחת את העיתון והוא לא הגיע עדיין, אז ירדתי למטה לדואר כי לפעמים משאירים את זה שם וזה גם לא היה שם.

2 בעיות היו בארוע הזה..

האחת : ביטלתי את המנוי לפני חודשיים בערך.

השנייה : כשיוצאים מהבית, צריך לזכור להתלבש.. כשאת יורדת למטה עם תחתונים וגופיה, אל תתפלאי שאת מקבלת חיוכים מוזרים 😄

*

היום יש לי כנס מעניין שציפיתי לו ברמת גן. אני מאוד אוהבת כנסים ובמיוחד בזה אמורות להיות שם כמה הרצאות מרתקות.
בשביל חנונית בדימוס כמוני זו בהחלט מתנה. אני יודעת שזה סוג של הפרעה, אבל אני מתגעגעת ללמוד..
חוץ מזה , מלבד ההרצאות זה תמיד כיף ומעניין לפגוש עוד אנשים מהתחום במיוחד לאור העובדה שרובם גברים 😄

יום קסום.

בדיוק קראתי עכשיו כתבה בYNET על מחסור בשינה. מחלה שאני סובלת ממנה הרבה מאוד זמן.

על פי הכתבה :

" חוסר שינה מסוכן יותר מהרעבה עצמית: אדם ללא שינה צפוי למות בתוך 10 ימים, בעוד שמוות כתוצאה מהרעבה צפוי לקרות רק כעבור כמה שבועות "

מסתבר שלא נשאר לי הרבה זמן לחיות, או שמתתי מזמן כבר ואני בעצם רוח רפאים.

שמתי לב שתמיד ביום ראשון בבוקר אני מרגישה צורך לכתוב. משהו בלסדר את הראש לקראת השבוע החדש.

הסופ"ש עבר די בנעימים יחסית, הרבה חברים, הרבה ביקורי בית, מה שהזכיר לי תקופה אחרת של חיי שבה הבית שלי היה מרכז עליה לרגל של כל החברים ותמיד היה שמח ומלא באנשים. אתמול היה אצלי מפגש פסגה של הרבה אהובים ואהובות שלא ראיתי הרבה זמן. היה כיף חיות מצד אחד ומהצד שני גרם לי קצת לחשוב על כל אחד ואחת מהנוכחים, כמה הם התקדמו לעבר מטרותיהם ושאיפותיהם בחיים וקצת קינאתי. בעבר זה היה הפוך, אני זאת שהגשמתי מטרות ושאיפות בגיל די צעיר יחסית ועכשיו אני מרגישה עצירה מסוימת.

ויש עוד משהו שמטריד אותי. אני חווה סוג של ואקום לבבי. גם שאני פוגשת אנשים שאני מאוד מאוד אוהבת, אני לא מרגישה את זה. הדבר היחידי שאני מרגישה זה את הריק שהולך ומתעצם לו לאיטו. כנראה שחשבתי על זה יותר מדי אתמול, כי הלילה היה לי את אחד מהחלומות ההזויים שהיו לי לאחרונה.

חלמתי שאני נמצאת על שולחן ניתוחים בניתוח לב פתוח. מסביבי לא היה צוות רפואי, אלא כל מיני אנשים שקרובים אלי, או היו קרובים אלי בעבר וגם כאלו שכלל לא קרובים. לכל אחד מהם היה סכין ביד והם התווכחו מי יהיה זה שיחל את הניתוח. ממש סוג של קרב סכינים זה היה. כל אחד הביא טיעונים משלו. מי מכיר אותי יותר טוב, יותר שנים. למי יש גישה יותר מהירה ללב שלי ועוד.. בסופו של דבר מה שקרה זה שכולם החלו ביחד. זה היה ממש הזוי הרבה סכינים ננעצו לי בלב, הרבה דם ואף אחד לא שם לב שאני ערה ושכחו להרדים אותי.. אני זוכרת את הכאב החד מהחלום, את הבכי על זה שאף אחד לא שם לב אלי ושכולם עסוקים בעצמם ואת זה שניסיתי להתרומם מהמיטה ולברוח ללא הצלחה. כהצלחתי מעט להתרומם ראיתי את הלב שלי חשוף ומדמם ואז התעוררתי. שמחתי שזה היה רק חלום.

והשבוע החל ומצב הרוח שפיר והסופ"ש היה נחמד ואפילו יש תוכניות מעניינות לשבוע הקרוב, אבל סך הכול די ריק שם בפנים וזה מציק.

שבוע טוב.