סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

לפני 14 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 14:49

אפשר לקחת אוויר. נשימה עמוקה אמיתית כמו שלקחתי שנכנסתי הביתה לא לקחתי כבר שבועות. חופששששש עד חמישי הבא. אמיתי ?

אבל לא בא לי להתלונן עכשיו, אני עושה את זה מספיק כבר שבועות. רק תזכורת קטנה לעצמי. אני מכירה מעט מאוד אנשים, אם בכלל שהיו מסוגלים לעשות את מה שעשיתי בשבועות האחרונים בכזו יעילות. אז כל הכבוד לי ואני מאוד מעריכה את עצמי כרגע.

אני צריכה זין.

שנה טובה. סיכומים לשנה בהמשך.

לפני 14 שנים. 1 בספטמבר 2010 בשעה 15:53

לקח לי כמה ימים להכיל את כל הבלאגן, הלכלוך והשקרים אבל התאפסתי. דיברתי דיברתי ודיברתי וצעקתי ודיברתי עד שלא היה בא לי לדבר על זה יותר. אמרתי את כל מה שאני חושבת ( והיה מלאן ), את הדברים הקשים והבוטים ובהתרסה מטורפת. ולבסוף הייתה הבנה. זה לא שינה את המציאות כמובן אבל את ההרגשה כן, נרגעתי קצת. ולפחות אנל'ה ממלמלת לעצמי יותר תעצרו את העולם אני רוצה לרדת. החיים האלו הופכים אותי להרבה יותר קשוחה והרבה יותר רגישה מאי פעם.

זה נעים לי החיזור הזה, זה מסיט את תשומת ליבי מהשאר וממש בריא לי לעור הפנים. חוץ מזה שממש בא לי עליו ויש לי מזימות בראש כל היום. בקיצור, הלך עליו..

פורים שמח וצום קל.

לפני 14 שנים. 29 באוגוסט 2010 בשעה 5:52

זהו היא נגמרה. האמונה הגדולה שהיתה לי באנשים ובקרובים אלי כבר לא קיימת ולא תתקיים יותר.

בסופו של יום האינטרסים והצביעות משרתים את כולם בנאמנות. וזו הנאמנות היחידה שנשארה לאנשים היום, לעצמם ולאינטרסים שלהם.

בא להקיא. העולם הזה נהיה מכוער מיום ליום.

זה לא ייאוש, זה פשוט גועל.

לפני 14 שנים. 24 באוגוסט 2010 בשעה 14:30

אני נראית כמו ליצן, נשמעת כמו עורב סתום ומרגישה עוד יותר גרוע. ואי אפשר לישון כי ההזיות עושות לי חלומות זוועה.
למשל האחרון היה דב פנדה שנראה כמו טאו טאו למי שזוכר, שרודף אחרי באובססיביות עד שאני נופלת ושוברת את הפרצוף ( שוב )
איך אפשר לחזור לישון אחרי זה ? ואז כשקמתי בעצלתיים להכין לי כוס תה הייתי בטוחה שאני שומעת קולות מהמטבח ונבהלתי.
כן כן מזגנים זה חרא ולא בריא לישון איתם, סתם מתמכרים ובסוף עוד מרגישים חרא, כמעט כמו גברים..

אני סהרורית לגמרי והבית הזה או גדול מדי בשבילי או קטן מדי בשבילי, תלוי בשעה של היום. נו כבר שיעבור !!!

לה לה לה אפצ'י.

לפני 14 שנים. 22 באוגוסט 2010 בשעה 3:37

שלב מתקדם יותר בהתקררות הוא איבוד הקול. קמתי הבוקר כשכל ניסיון להוציא קול מהגרון הכואב נכשל.
התעוררתי כל שעתיים הלילה באופן די מעצבן, החום ממש הפריע לי לישון. ועכשיו אני צריכה לאסוף את עצמי וללכת לעבודה.

אני חזקה, יש לי מלא כוח ועוד מעט הכל יעבור.

שבוע נהדר שיהיה.

לפני 14 שנים. 21 באוגוסט 2010 בשעה 12:55

נו לפחות יש יתרון אחד בלהיות חולה באוגוסט. קר לי. וגם ההזיות די נחמדות.

שבת שלום.

לפני 14 שנים. 18 באוגוסט 2010 בשעה 15:29

לחץ או לא תמיד רע, לפעמים הוא דווקא מועיל.
בעודי עסוקה בהפגת החרמנות השעתית ( רייצ'ל השתגעה לגמרי.. ) האינטרקום צלצל וידעתי שחסמתי מישהו בחנייה ( חנייה משותפת בתל אביב זה עדיין יתרון ). אבל מה אני יכולה לעשות שהצלצול האינטנסיבי של האינטרקום והידיעה שהוא מחכה לי למטה רק שיגעו אותי עוד יותר. לחץ עושה לי את זה מה לעשות... כשירדתי לאחר דקות ארוכות מתנשפת , הוא לא אמר מילה על העיכוב והתנצל אם יצא שהוא צלצל יותר מדי פעמים הוא פשוט חשב שהוא לא עובד. חייכתי ואמרתי לו שהוא עובד מצויין. ונכנסתי לאוטו.

וחוץ מזה, יש לי חתונה הערב שממש לא בא לי ללכת אליה, אבל אני עדיין הולכת כי המצפון שלי חזק יותר מהרצון שלי. מה חתונה מה ? באוגוסט ? בחוץ ? התעללות ? מה לובשים ? נחשוב על הכל כבר במקלחת.

יאללה שיהיה ערב פורה ושמח, אמן.

לפני 14 שנים. 15 באוגוסט 2010 בשעה 19:29

וירוס אלים תקף לי את המחשב ווירוס אחר תקף לי את הבטן.

ואיזה מין דבר זה שאין שום אפליקציה באייפון שתרפא אותי.

אני צריכה סיבוב אקמול דחוף. מי ידע שיכול להיות קר באמצע אוגוסט...

רק בריאות.

לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2010 בשעה 14:55

&feature=related

שבת שלום.

.

לפני 14 שנים. 10 באוגוסט 2010 בשעה 17:32

בסוף היום זה אני.