לפני 16 שנים. 11 באוגוסט 2008 בשעה 22:20
לא פשוט להרגיש ככה
חוסר אונים .
התחושה הזו של
חוסר יכולת לעזור
מתסכלת .
נסעתי איתם לשם
ליבי לא נתן לי אחרת
והייתי כמשותקת
עושה מה שצריך
לא ממש אומרת
לא ממש עוזרת
ורק תחושה חדה של כאב
הזכירה לי שאני לא רובוט.
הפחד משתק אותי לפעמים
הוא שאל אותי אם אני מפחדת
ואמרתי שלא
שיקרתי.
עצוב לי שככה.
מוח האדם הוא דבר מורכב
האדם הוא מורכב
הוא מורכב.
וזה גורם לי לתהות שוב
למה לעזאזל הזונה היתה חייבת לאכול את התפוח ?
מה עדיף ?
** לא לדעת
** לדעת
** דעת
עכשיו למיטה
עוד מעט הוא יבוא
ורק שאני ארגיש את חום גופו לידי
ואת מגע ידיו על פני
רק אז
אני ארדם.
לילה טוב.