אתמול הוא הגיע לקן שלי לראשונה. אני לא זוכרת מתי התרגשתי ככה מבואו של מישהו, ניתן לומר על סף חרדה . היה לי הרבה להספיק ומעט מאוד זמן.
רציתי שהבית יהיה הכי יפה בשבילו , אז סידרתי במרץ את הבלאגן המצטבר והדלקתי נרות וקטורת ודאגתי לאווירה נעימה.
רציתי להיות הכי יפה בשבילו , אז לבשתי שמלה אדומה קצרצרה ומתגרה עם גרביים לבנות עד הברך מעוטרים בתחרה בחלק העליון.
כשפתחתי לו את הדלת אורו עיני .הוא עמד שם בבגדיו היפים ובידיו זר ורדים אדומים ולבנים מ ה מ ם בהרמוניה מושלמת לבחירת הלבוש שלי ואני איבדתי את יכולת הדיבור נוכח יופיו המאיר את ביתי.
בדקות הראשונות הייתי מתוחה נורא, ממש התרגשתי שהוא בא ,לא הצלחתי כל כך לתקשר איתו ועם עצמי התעסקתי בלסדר את הפרחים . והוא שם לב ודאג להרגיע אותי בדרכיו המכשפות.
היתה מטרה סמויה למפגש , המשחק של מכבי. קראתי בעיתון היום שהוא היה לא משהו .
מהרגע שהוא הגיע ועד הרגע שיצאנו לטיול המסחרר בצפון העיר לא הצלחנו להתרכז בשום דבר חוץ מאחד בשני. הרגשתי תחת כישוף. לכל נגיעה שלי בו היה אפקט אלוהי כזה שבקושי יכולתי להכיל את זה.
בין לבין הראתי לו את השער שהכנתי למחברת הציונים שלי ולא הייתה מאושרת ממני לגלות שהוא אוהב את זה. ולרקורד אני אציין שאני ממש אבל ממש אוהבת את המחברת הזאת. היא מרגשת אותי.
אני מפתיעה את עצמי בחברתו. הכל מרגיש לי כל כך טבעי והרמוני שגם הדברים שהיו נראים לי הכי חריגים איתו מרגישים כל כל טבעי .
מקלחת זהובה.. היה סוג של גבול אפשר לומר מבחינתי , אבל שישבתי שם, על הרצפה בשרותים , ידי מושטים קדימה ועיני מופנות מעלה במבט אוהב ומעריץ , זה הרגיש לי כזה טבעי . אינטימי.
חשבתי לעצמי שזה פשוט מדהים שיש לי עוד כל כך הרבה מה לכתוב על אתמול ( אני די בתחילת הערב עדיין ) ומה שמדהים בזה שכל כך הרבה קורה לי איתו בערב אחד והכל מרגש ( לא בטוחה שהוא אמיתי אגב )
וחדש ומסקרן והעוצמות האלה ... ואני נמסה ממנו . טוב די עם הקיטש . צריך להתקדם.
יצאנו לטיול לכיוון הים . כל הדרך הלכנו כשיכורים , אני החלטתי ללכת הפוך כדי שאני אוכל להתסתכל עליו ( נורא הציק לי להתסכל עליו מהצד ) הרגשתי מאוקסטזת לגמרי וגם הוא.
כשהגענו לים באיזשהוא שלב התמוטטנו על החול באושר והמשכנו להסתכל אחד בשני ולמלמל מילות אהבה. עדיין קיטש ואם אני אתקדם בסיפור זה רק יחמיר..
בסופו של דבר חזרנו הביתה לקראת שלוש בלילה עייפים מעט ומרוצים המון . המשכנו להשתעשע והפעם בצורה קצת שונה. היה מעניין ומפתיע והמשך ישיר ליצר סאדיסטי קל שחטפתי מוקדם יותר.
אני אוהבת את זה שהוא מפתיע אותי כל הזמן ,בדיוק כמו שאני אוהבת שאני מפתיעה את עצמי ואני מקווה להפתיע אותו באותה המידה.
הבוקר היה קסום ככל הבקרים איתו , הקסם מסרב לפוג . חבר טוב בא לבקר והתרשם עמוקות מעוצמת הרגש ביננו , הוא לא הצליח להתאפק וצילם את זה.הוא אמר לנו ואחר כך גם לי שוב
שיפה לראות שאנחנו לא מתאמצים, שהכל נראה כזה טבעי. הרמוניה.
מאז שהכרתי אותו ,קורים לי דברים ממש מוזרים. אני לא מרוכזת אני כל הזמן טועה בדרך והיום שיא חדש על הפרק . נסעתי לברית בתל מונד ( מי עושה ברית בתל מונד ???) ובדרך הביתה
כשחיפשתי בתיק אש להדליק סיגריה מצאתי את המעטפה שלא שמתי בתיבת המתנות ...
שבת שלום.
לפני 16 שנים. 14 בנובמבר 2008 בשעה 17:09