כמה שעות כבר במיטה, לא מצליחה להרדם.
הרגשתי רע בסוף המסיבה. ממש רע. הגעתי במצב רוח מצויין, התלבשתי יפה ואדמוני לבשתי חיוך ניסיתי להשתלב. אחרי שעה בערך התחלתי להרגיש את הבדידות.הוא לבש פרצוף משועמם שהלך והחמיר ככל שעבר הזמן ואני ניסיתי להנות בכל זאת.רמת האלכוהול שלי בדם עלתה ואיתה גם הסרטים.
הוא שאל אותי אם אני רוצה הצלפות ועניתי בחיוך שכן. רציתי מאוד ולא ציפיתי להרגיש ככה.הרגשתי כעס בהצלפות שלו, שהוא לא מרגיש אותי והיה לי קשה. הלכתי לשירותים אחרי וישבתי שם עשר דקות, אבודה ועצובה. כשחזרתי ראיתי אותו על הבמה, הוא היה נורא יפה שם, אבל לא הצלחתי להנות מזה. כשהוא ירד אמרתי לו שלא טוב לי ושאני רוצה ללכת. אז הלכנו.
כשיצאנו הרגשתי חלשה נורא ואמרתי לו מה הרגשתי, והוא אמר שהוא מצטער לשמוע. רציתי חיבוק, אבל לא קיבלתי.
כשהגענו הביתה אמרתי לו שאני רוצה ללכת למיטה כי אני רוצה מקום חם, היה לי קר בנשמה. רציתי שהוא יבוא אחרי ויחבק אותי ויגיד לי שהוא אוהב אותי ושהתחושות יתרככו מעט. אבל הוא לא בא.
וניסיתי להרדם ולא הצלחתי והתעוררתי וקראתי את מה שהוא כתב כשהייתי במיטה, התעצבנתי ונעלבתי. " מזמן לא השתעממתי כזה באינטנסיביות " כאילו שאני אחראית לזה והגענו הביתה והרגשתי נהדר ופשוט הלכתי למיטה. זה לא היה המצב, הייתי בדאון, מותר גם לי.
קר לי.
לפני 15 שנים. 16 בינואר 2009 בשעה 6:40
