מי אני?

יש לי כל כך הרבה חשקים ביומיים האחרונים, בעיקר יש לי חשק לכל מה שאדום ( חוץ מקבוצות כדורסל אדומות כמובן ).
קניתי לי מעיל אדום ,תיק צד אדום והחלפתי את תיק היופי שלי באחד חדש אדום ובוהק.

הלכתי איתו לסיבוב שופינג באלנבי.היה כל כך כיף, הוא מצא לי את כל מה שחיפשתי בזריזות וביעילות.הוא עושה שופינג בדיוק כמו שאני אוהבת,
יש לו עין חדה וטעם מעולה וכל הסיבוב הזה עשה לי מצב רוח נפלא. קניות תמיד משמחות לב אישה.
ומאז אגב אני לא מפסיקה לקנות דברים. כשזה מתחיל קשה מאוד לעצור אותי..

יצאנו שלשום לארוע יומולדת של העבודה ( יומולדת לבוס ) באחד הברים התל אביבים. בהתחלה חשבתי ללכת לבד לשם. אני כל כך מורגלת בלהיות לבד, ללכת לבד למקומות וגם כיש לי מישו זה תמיד היה סרט ארועים מהסוג הזה ואפילו לא טרחתי לבדוק איתו את זה, למרות שחשבתי שזה יהיה ממש כיף שהוא יבוא איתי. לשמחתי הרבה נפל לי האסימון בסוף בעזרתו ובעזרת המבט הפגוע שלו.

הדמות שלי בעבודה היא רצינית נורא ויש לי דיסטנס מאוד גדול עם עמיתי לעבודה ועם הבוס שלי. אני אף פעם לא מרשה לעצמי לאבד שליטה לידם,זה מרגיש לי לא ראוי, לא מכובד ושאר שטויות. הפעם בעזרתו זה השתנה. מיליתי את עצמי בכמות האלכוהול הראויה וכשהחלה המוסיקה השחורה לנגן ברקע הוא דחף אותי להתחיל לרקוד ( בשלב הזה עוד הייתי הססנית ) ומי היה מאמין.. אפילו הגעתי לרקוד על הבר ועוד כשהבוס שלי נוכח . זה כל כך לא אופייני לי..
נהנתי נורא. נהנתי לרקוד, כבר שכחתי עד כמה אני אוהבת את זה, כמה הגוף שלי אוהב את זה.. נהנתי מנוכחותו הקסומה, מלשבת בינו לבין האיש עם השפם (המכונה בעגה המקצועית, הבוס) ולשמוע אותם מדברים ,נהנתי להכיר לו את כולם,לראות כמה הוא תקשורתי ואהוב ואיך הוא נהנה להתסכל עלי רוקדת ואפילו כשאף אחד לא שם לב, התיישבתי עליו והוא זיין אותי עם האצבעות. פרשנו מהמקום בשיא, לאחר הדרדרות עוינת של המוסיקה, שיכורים וטובי לב.

חשבתי לעצמי אתמול שכבר שכחתי את הדברים שאני אוהבת לעשות מרוב חוסר עשייה. פעם הייתי יוצאת ומבלה ונהנית ורוקדת ומשתוללת ולא חושבת כל כך הרבה.. ובשנה האחרונה נראה לי שנכבתי.עיקר הבילויים שלי סבבו סביב בית וחברים וזהו.שעמום שעמום שעמום.הגיל לא ממש עושה לי טוב מסתבר..

אבל מה שחשוב כאן זה שקיבלתי חשק עז לעוד, נראה שנפתחה לי צ'אקרה, הללויה.