לפני 15 שנים. 20 בינואר 2009 בשעה 19:06
אחרי מספר נסיונות שהופסקו אחרי מספר עמודים, הצלחתי לקרוא את כולו בכמה שעות.
העלילה סחפה אותי. הזדהתי כל כך עם הדמות, עם התמימות הראשונית שלה, עם האהבה שלה,עם ניצני האכזריות שהתעוררו בה, עם הפנטזיה.. וואו, הספר השאיר בי רושם.
אחד המשפטים שליוו אותי לאורך הקריאה היה " אישה מהוגנת לעולם לא תהיה נערצת כזונה "
כל פעם שהיא הפתיעה באכזריותה המתפרצת, קפץ לי המשפט. בכל פעם שהוא התחנן בייסורים על ליבה,קפץ לי המשפט.
עשה לי הרבה לחשוב הספר הזה, כל מיני קטעים ממנו קופצים לי לראש עכשיו כשאני כותבת.
הרבה חכמה יש שם והרבה אמת.
והאמת.. האמת כואבת.