אלו היו שעות קשות ופוריות של סיעור מוחות עם עצמי. אני מותשת. אבל תכלס לפחות הגעתי לתשובה.
כבר כמה זמן שאני חושבת וחושבת וחושבת ועוד קצת חושבת ומתלבטת ומחליטה ומתחרטת וזו לא החלטה פשוטה כלל, אם לא אחת הקשות, או ליתר דיוק המורכבות. ומקודם כשהמוח שלי כבר הלך לאיבוד בין כל דרכי המחשבה שלי כשהסיכוי הגדול הוא שאני אגיע לדרך ללא מוצא וכבר התחלתי לנדוד למחשבות קצת מוזרות על נינוחות תה קמומיל בריח זנגביל וכל מיני מילים מוזרות ומצחיקות. מממ באמת שעות ארוכות.
בקיצור.. }{ .. הדלקתי סיגריה ושיחקתי עם המצית ואז היא הגיעה. הסתכלתי על המצית וקיבלתי את התשובה. ופתאום אני כל כך בטוחה ויודעת ושלמה. אפשר להרגע.
קניתי תמונה חדשה ומושלמת מברזל בעלת שישה תמונות מרוממות רוח שממוסגרות גם בתוכה, בטיול לזכרון עם מאזדי 2 ( בחיים שלי לא ידעתי שאפשר להתאהב באוטו 😄 ), הסופ"ש. וחשבתי על זה שזו פעם ראשונה שאני קונה לעצמי תמונה שאני רוצה ובוחרת. והיא ממש בריאה לי לעיניים שעליהן אני ממש לא רוצה לדבר עכשיו כי הן מעצבנות אותי לאחרונה.
אה, וגם לישון צריך.
יש לי תחושה שאני אשן ממש טוב היום.
לילה טוב.
לפני 14 שנים. 16 ביוני 2010 בשעה 22:39