יש לי חולשה לאנשים טיפשים, נשים במיוחד,
או יותר נכון פתיל מאוד קצר לכאלה. (הסיבה לנשים- היא כי גברים לא מדברים הרבה לרוב)
אני לא יכולה לחשוב על מצב מעצבן ועצוב יותר עבורי מלהיתקע עם אחת שלא סותמת את הפה
על דברים שלעולם לא העלתי על דעתי לחשוב עליהם
או מנסה לנהל שיחה אינטלקטואלית ואומרת דברים שיגרמו לה להצטער מאוד
על שהחליטה להעלות את הנושא
כמו- "איזה צירוף מקרים זה שרבין מת בכיכר רבין?"
מממ..אכן צירוף מקרים שאת ומנת המשכל המיועדת לך לא נפגשתן לעולם!
או עם אחת שלא מוציאה הגה מהפה כל הערב-
אז למה באת כדי שנסתכל עלייך, ראינו, השתעממנו, עכשיו לכי
כי אנחנו מחפשים משהו חדש להסתכל עליו ורצוי גם שיהיה מדבר.
יש גם את אלה שמנסות להידחף לשיחה של גברים על כדורגל
ולהראות בקיאות-
היא-"כמה נגמר אתמול המשחק בין מכבי תל אביב לבית"ר?"
הוא-" תיקו"
היא- "למי?"
נשים..אך..כל כך קשה לנו אחת עם השנייה ועם עצמינו
לא פעם נשארתי במצב המום מרמות חוסר הטאקט של בנות מיננו
כאלה שמפילות מהלשון את הדבר הראשון שעולה להם לראש
עדיף שתסגרי את הפה שלא ייפול לך להבא
כאלה שנועצות בך מבט נוקב ופתאום שולפות משפט
כמו "התיק הזה הוא מה זה לא את!"
ואת זה את אומרת לי מהיכרות של 3 דקות???
מי את חושבת את עצמך
נשמתי התאומה מהגלגול הקודם?
כאלה שמנסות להתחבר אלייך ואת מבינה שאין לכן שום שפה משוטפת
והיא בכל אופן תתיישב לידך בכל רגע נתון ותתחיל לשאול שאלות כדי לפתח שיחה
תביני, כשעונים לך תשובות קצרות ולא ממש ענייניות
או שלא שואלים אותך שאלות התעניינות בחזרה
זה אומר שלא מעוניינים בחברתך
עכשיו אחרי שהבהרתי את הנקודה תשתדלי לא לפנות אלי יותר
והיא בתגובה: "אז מה עשית השבת?"
וגם אני מוצאת את עצמי במצבים מעיקים למדי
היות והתברכתי בתכונת החוסר החלטיות שלי
מוצאת את עצמי עומדת כל פעם שעה מול מקרר הגלידות
ולא מצליחה להחליט איזה טעם לבחור.
תבחרי כבר משהו, הרי בכולם יש סוכר וחומר טעם נלווה
ולא משנה מה תבחרי יראו את זה בסוף על התחת.
אך....קשה איתנו, ועוד יותר קשה
איתנו
לפני 16 שנים. 30 בדצמבר 2007 בשעה 16:59
