לפני 6 שנים. 7 ביולי 2018 בשעה 0:08
מחסום בכתיבה,
מרגיש בבית... לבד.
בונה שכבות הגנה סדוקות,
סדקים,
משאיר סדקים בכדי שבצורה כלשהי תמיד ישאר איזה מקום דרכו ניתן יהיה לחדור פנימה.
לא בטוח אם יש שם דבר מסקרן,
לא בטוח שיכול לגייס את הרצון לשנות את המציאות לבדי.
מתרגל לבדידות,
יש המון אנשים סביבי.
אבל קליפות מסויימות תמיד נשארות סגורות ובצורות.
לכל אחד יש את הלבד הזה שלפעמם בא לבקר,
לא בטוח שמחייך הרבה,
לא בטוח שנלחם בבדידות,
אולי נותן לה לעטוף אותי קצת לפעמים.
