"אתקשר אליך עוד שעתיים.... לא לישון !"
נשלחתי לשעתיים של בהייה במסך, בציפייה.
זה לא משהו שהיא אמרה לי אבל אני יודע שהיא לא תצא לי עכשיו מהראש.
במהלך היום אני מוצא לי עיסוקים, בין לבין חושב עליה, למעשה חושב גם תוך כדי כל הדברים וההתרחשויות שמסביבי.
עיניי השקד שלה מביטות עלי מהמסך, כשאני מפסיק להסתכל הן ממשיכות להביט עלי מדמותה שאני רואה בתוך ראשי.
ניסיתי לקרוא קצת כתבות משעממות, אך הדקות זזות לאט.
עד לפני שעתיים,
נפשי הייתה שקטה.
דברי היום שחלף הפיגו במעט את המתיחות הפנימית.
כאילו הורדתי כמה מתגים, הרדמתי כמה מערכות.
ואז... בצפצוף חד והודעה הכל השתגע שוב !
פירור של יחס ממך מקים אותי בשבריר שנייה לחיים,
אני נדלק,
עיני מבריקות שוב.
בזכותך !
ללא מאמץ את עושה את זה,
בעצם קיומך המסב לי אושר.
כשאת מדברת איתי וקולך הצרוב בראשי חודר למודעות.
התדר הייחודי שלך מעביר בי גל חום, אני מרגיש חולשה לרגע ורצון ליפול.
אני נופל למיטה להתכרבל,
כה זקוק לחום ואהבה.
ואת אומרת לי שאת רוצה לשחרר אותי, בשבילי.
כי את יודעת שאצלך אסבול.
ואני נמס ...
את כל כך מתחשבת,
אבל כשאת אומרת לי כזה דבר,
זה גורם לי רק לרצות לסבול יותר בשבילך.
אני מוכן ורוצה לסבול ולו רק בשביל הסיכוי להיות לרגע לידך.
אז לא ישנתי ועכשיו אני בוהה במסך, מהופנט מתמונתך.
ממתין...
ומגיע הצלצול המיוחל !
וכל מה שתיארתי למעלה שוב קורה !
מזל טוב :)
