לפני 6 שנים. 28 בספטמבר 2018 בשעה 10:50
הלב דופק במרץ, יובש בפה.
קורא שוב ושוב את מילותייך.
קורא כלא מאמין, משפשף את עיניי כבודק שזה לא חלום.
קרוב כמו שלא הייתי מעולם,
אל פסגת השאיפות.
הזעתי, טפטפתי, הפכתי צמא מאוד. שתיתי מים כאילו הרגע סיימתי לטפס על הר.
הר עצום של שאיפות !
שאיפותייך שאותן אבצע אחת אחת,
וכשאגיע לפסגת השאיפות...
עייף,
רועד,
נרגש.
רגע קטן שם חולף,
והנה אני,
נופל לרגלייך.