קורץ מבוץ

כמו השיר ההוא של רילקה היבבן, אבל אחרת. את זו שאינני מכיר וכאן את מתחילה להתהוות. לפעמים את שופעת, לפעמים את דקיקה. היום אני בוחר אותך תמירה ובהירה. אני לא חדל להתפעל ממזלי הטוב שהביא אותך לפתחי ומרגיש קצת כמו אשמאי המתענג על הצצה חטופה בבת השכנים. אחרי הכול, 12 שנות הפרש הן לא דבר של מה בכך. ובכל זאת, את בת 27, עם טעם מגובש כך שזו לא טעות וכך, כשאת כורעת מולי ואומרת בשקט "עשה בי כרצונך", כל הספקות נעלמים ואני נפנה לחשוב מהו רצוני וחמדנות אין קץ מתעוררת בי. "תתפשטי", אני אומר לך. "ולאט". ידייך נשלחות לכפתורי החולצה. "לא. את המכנסיים קודם", אני דורש. "בלי לקום". כך, כמו שאת, על ברכייך את משתחררת מהחגורה ומתחילה להסיר את המכנסיים. אני כאילו רואה בפעם הראשונה את העור החלבי של שיפולי בטנך ועכשיו המכנסיים עוברים את קו פשוקת האחוריים, זה כל כך איטי שדעתי נטרפת. הנה התחתונים הקטנים למידתך שקנית לבקשתי, חובקים הדוקות את מותנייך ומותירים על העור העדין פס ואז נחשפת גבעת ונוס שלך, המכוסה בפיסת הבד הלוחצת, שקו שפתי הערווה מצויר עליה מדויק. "תסתובבי ותתכופפי", אני אומר ואת מקיימת, בתנועות קטנות, עד שאל מולי מזדקרים אחורייך. אני רוכן ומשחרר אותך מהמכנסיים ועומד לסקור את הפאר. "תפשקי את הרגליים. עוד קצת. עוד קצת..." עד שמבעד לתחתונים אני רואה את שפתי הערווה נפערות. "יפה. יפה מאוד", אני כובש את הצורך להחמיא, משום שמה שאני מרגיש באמת זה "מדהים. נפלא", אבל אני עדיין לא רוצה להכיר תודה, כי את תידרשי לעוד הרבה יותר כדי להשביע את רעבוני.

בכל זאת אני שולח יד לעבר אחורייך, מעביר אותה על הכדוריים החלקים בליטוף עדין ושולח יד אל ביניהם, מתחת לבד המתוח של תחתונייך. הלחלוחית שפוגשת את אצבעותיי התובעניות היא כל המידע שדרוש לי לעת עתה. אני שומע איך את מנסה לכבוש את אנחת העונג שבוקעת ממך ומחייך למראה החידודים המזקרים של עורך. את הגרביים שלך אני מסיר בעצמי, אוחז לרגע את כפות רגלייך, מהדק מגע על קרסולייך העדינים, משל הייתי אזיקים אנושיים ואז אני מתיר לך להסיר גם את החולצה. מהזווית הזאת אני יכול לראות את שדייך היפים יוצאים לחופשי ובתנועת הרכינה פוגשים ברצפה. "תזדקפי", אני אומר לך ומסובב אותך אליי כדי שאוכל לחפון וללוש אותם. הפטמות שלך מזדקרות לעומתי מיד ואני תופס אותן בין אצבעותיי ומהדק, מרגיש את קשיותן ואת הגב שלך מתקמר ספק מעונג, ספק ממבוכה.

אבל תכלית המעשים שאני עומד לעשות בך אינם התענוג שלך ואת יודעת את זה. את תולה בי מבט שואל שפשרו "איך אני עתידה לגרום לך עונג" ואני מצביע לעבר הזין שלי. את פותחת את מכנסיי, משלשלת אותם ומאפשרת לי לפשוט אותם ואז, כשאברי מתגלה את קודם כל מניחה עליו את הלחי באסירות תודה. אני מהנהן ואת נוטלת אותו בפיך עד שהוא מזדקר למלוא גודלו וממלא אותו. בתנועות נעיצה אני מגיע לעומק גרונך, ומרגיש כיצד את מווסתת את מערך הבליעה כדי לקבל הכול בלי להשתנק ואז אני שולף את אברי החוצה, מבריק וזקור. בסך הכול אני חס עלייך, אבל אני צריך לדעת שאת מוכנה. אני מאפשר לך ללקק אותו מעלה מטה ואז לינוק את העטרה.

"שבי על הכיסא הגבוה", אני אומר לך כי שם אני רוצה אותך עכשיו. "ותורידי את התחתונים", אני מוסיף. את יושבת על הכיסא והפעם אני ניגש ומפשק את רגלייך בעצמי, רחב יותר מהפעם הקודמת אפילו. את רטובה ומהבילה ואני פוער את השפתיים שוב באצבעות ומחדיר שתיים. תוך כדי כך אני מניח את האגודל על הדגדגן שלך. היא נכונה לכל דבר עכשיו, הערווה שלך. אני מפשק את רגלייך עוד, כמעט עד המקסימום האפשרי ואז מושיט לך את בקבוק היין ששתינו קודם. "תראי לי". אני אומר.

מבט של מצוקה חולף לרגע בעינייך ואני יודע שעכשיו זה באמת למעני. את מגששת בפתח הבקבוק על סף ערוותך הפעורה ואני מישיר מבט לעינייך, לא מרחם ודורשני. כשאת מחדירה את הבקבוק אני מנצל את היותך מבוישת, מניח עליו את ידי ומחדיר אותו עוד ואז נסוג אחורה ומסתכל. לחייך מאדימות אבל כפות רגלייך מתקשתות ושוב, זה כל המידע שלו אני זקוק. אני מתיישב מולך לצפות בך מניעה את הבקבוק פנימה והחוצה, בתנועות איטיות ומשגעות, כשאת כובשת את מבוכתך.

זה עדיין לא מספיק לי. "אני רוצה שתעשי את זה כשאת שוכבת על הרצפה והרגליים באוויר", אני מסמן לך לשכב קרוב יותר, כשהרגליים נשענות על הכיסא עליו אני יושב. הכל חשוף לעיניי, פנים ערוותך, פי הטבעת שלך, שרוטט ומתכווץ, אני מניח תוך כדי כך את כפות הרגליים שלי על הבטן שלך, ואז מגיש אותן לפיך, פורט בבהונות על שפתייך ומשרבב אותן.

איך אחדור אלייך? אני עובר במחשבתי על האפשרויות ומחליט בינתיים על צידך האחורי. אני שולף ממך את הבקבוק נוטף העסיס ומחווה בידי לעבר חדר השינה. "תשכבי על הבטן", אני אומר לך, תוך כדי שליפת החבלים מתחת למיטה. אני מקפל את רגלייך וקושר את הקרסוליים שלך לפרקי ידייך. כשנשלמת המלאכה אני מחדיר אלייך את האצבעות מאחור, ומגשש בחלל הפנימי. את מפליטה יבבה שלמשמעה אני רק אומר: "חכי חכי. עוד מעט תצעקי יותר חזק". כשאני עומד על סף המיטה, אני מושך אותך אליי וחודר. רגע אחד אני לא נע ואז אני שואל אותך בטון מהתל: "מה אני הולך לעשות עכשיו"? "להשתמש בי", את עונה בקול רועד. "מממממ", אני נוהם. "תבקשי". "תשתמש בי", את אומרת. אני מניח את שתי ידיי על עכוזך. "באיזה אופן"? אני שואל? "את מה תשביעי עבורי"? "את תאוות הראיה", את עונה. "תחשוף אותי".

בשתי ידי אני מפשק את פלחי עכוזך ככל שניתן, עד שפי הטבעת שלך נפער ומתרחב. "תראי לי אותך", אני אומר ומתחיל לנוע ולהדוף. את מנסה להרחיב את הפישוק, מכווצת ומרפה את השרירים בערווה ובעכוז. "אפ על הברכיים", אני אומר לך ואת נענית, בתנועות מעט גולמניות שכופים עלייך החבלים. כעת את כורעת, ידייך לצד קרסולייך וישבנך מזדקר אל על. "מה תשביעי עכשיו עבורי"? אני שואל. "את תאוות המגע", את עונה. "גע בי איפה שאתה רוצה. איך שאתה רוצה". בעודי בתוכך, אני מחדיר אצבע לערוותך, מרחיב את הפתח, בולע בעיניים את המראה. "נהדר", אני מחליט לגלות מעט את רגשותיי, ומרגיש אותך מצטמררת בתודה. אולי כדי לאזן, אני מחדיר את האגודל של ידי השניה לפי הטבעת שלך במפתיע, בבת אחת, מודע לכאב שאני מסב לנקיק ההדוק. ה"אייייי" הבוקע מפיך מקשיח אותי עוד יותר. "עכשיו את משביעה עבורי את תאוות השמיעה", אני אומר לך. "אני מרשה לך לגנוח", ותוך כדי כך אני מניח יד על הדגדגן שלך, ומעסה אותו. הערווה שלך מכוסה דוק לבנבן מקציף, ואת משחררת אנחה מלוא ראותייך. "יפה מאוד", אני אומר. "אני רוצה לשמוע אותך".

עם כל הדיפה את מגבירה את האנחות, עד שאני שולף את עצמי מתוכך והופך אותך על הגב. אני מתיר את החבלים, כדי שתוכלי גם את להשביע את תאוות המגע שלך, שכעת אינה יודעת גבול. "תלקקי", אני אומר כשאני נשכב עלייך. לשונך נשלפת ואת מעבירה אותה על חזי בתנועות ארוכות ותאוותניות. "ותחדירי אותי. את מנחה אותי בידיים לתוכך. "תשאירי את האצבעות שלך בפנים", אני מורה לך ואת מצייתת. "כשאני אגיד לך, ולא שניה לפני כן, את תגמרי", אני מגביר את קצב ועוצמת ההדיפות, ויודע שהאורגזמה שלך כבר מזמן מתדפקת. תוך כדי שאני לש את שדייך אני אומר: "עכשיו", וגופך מתקמר בעוצמה כה גדולה ששנינו מתרוממים מעל למיטה. "תגמור בתוכי", את מבקשת ובתגובה אני שם שתי אצבעות בפיך ולוחש לך באוזן "עוד אחת".

האורגזמה שלי מגיעה תוך כדי ההתכווצויות של הגמירה השנייה שלך. אני נשאר בתוכך עוד זמן מה ואז גופינו נפרדים, ואני נצמד אלייך מאחור, שבע רצון. "את מדהימה", אני לוחש בתודה. "אני בדיה", את עונה לי בלא קול.