את ההתחלה שלי בעולם הזה עשיתי דרך הסייבר.
צברתי ניסיון ובטחון בתור שולט במשחקי תפקידים ברשת.
חלק מהנשים איתן דיברתי, היו סופרות שכותבות ספרי בדסמ לרשת, ואחרי ש50 גוונים התפרסם, תהיתי האם דיברתי גם איתה (-:
זה היה כיף בהתחלה, לחקור את העולם הזה בתורה בטוחה יחסית, מאוחרי המקלדת.
הרבה יותר קל להיות "גיבור", בוטה ומצווה כשאתה רק כותב.
לאט לאט זה הפך לשליטה אמתית גם אם מרחוק ולשיחות טלפו ווידיאו.
מן הסתם, כשהתחלתי אם הדבר האמיתי, הרצון לשחק קטן באופן משמעותי והיום אני "עושה" סייבר לעיתים רחוקות ובדרך כלל עקב סיבה מסוימת.
זה יכול להיות נשלטת שגרה רחוק או מישהי מתחילה שצריכה קצת את הזמן להתרגל למצב ואלי.
במקרים הטובים, הסייבר כולל וידיאו או לפחות תמונות (כמו זו שלמעלה), לעיתים, אני מסתפק בטקטס.
אבל אז, אני מצפה לטקסט מושקע.
אין משהו יותר מעצבן, מכך שאני מבקש ממישהי לעשות משהו והמייל שאני מקבל זה "עשיתי את זה".
נו...
ספרי לי,
את נהנת (אני מקווה),
אני גם רוצה (-:
או שתשלחי לי תמונה משעשת או שתראי לי שאת אינטלגינטית מספיק בשביל לתאר מה שעשית, כך שיבוא לי לחזור על זה איתך שוב.
פשוט, לא?