סיפורים מהקופסא

("Going to sleep") (Text: Hermann Hesse)

Nun der Tag mich müd gemacht,
soll mein sehnliches Verlangen
freundlich die gestirnte Nacht
wie ein müdes Kind empfangen.

Hände, laßt von allem Tun
Stirn, vergiß du alles Denken,
Alle meine Sinne nun
wollen sich in Schlummer senken.

Und die Seele unbewacht
will in freien Flügen schweben,
um im Zauberkreis der Nacht
tief und tausendfach zu leben.

Now that I am wearied of the day,
my ardent desire shall happily receive
the starry night
like a sleepy child.

Hands, stop all your work.
Brow, forget all your thinking.
All my senses now
yearn to sink into slumber.

And my unfettered soul
wishes to soar up freely
into night's magic sphere
to live there deeply and thousandfold.

הרמן הסה, הסופר הדגול, כתב גם שירים.

ב1948 החליט שטראוס (ריכרד ולא עפרה) להלחין 4 מהם לסופרנו ותזמורת. הוא נפטר ב49 וההופעה הראשונה הייתה לאחר מותו.

מה אתם אומרים על הטקסט? והשירה?

עכשיו, תארו לעצכם בחורה גותית חמודה שחושבת ש Opeth זה לחנונים.

היא קשורה לכיסא, עם מחסום לפה ואוזניות איכותית עם active noise cancallation 

וזה מה שהיא שומעת באוזניות: היצירה המלאה בביצוע של ג'סי נורמן המופלאה!

כל מה שנותר, זה להכין פופקורן ולצפות באירוע.

זה מתחיל במבט של הפתעה, "מה זה לעזאזל?",

היא מנסה להגיד לי משהו, אבל הפה חסום.

ועכשיו היא מנסה להשתחרר, אבל הקשירה טובה והיא לא יכולה.

עכשיו היא מתחילה להלחץ,

כמה זמן זה ימשך?,

כמה זה נורא יכול להיות?

המאבק בחבלים ממשיך, עד שמגיעה ההבנה שאי אפשר להתחמק וזה מה יש

ומתחילה להיות השלמה.

תענוג סדיסטי (-: